1
שמחת תורה הוא חג שבו אני נוהג מדי שנה להניח לענייני השעה ולהזמין אתכם להשתקע לכמה דקות במקורותינו, להזכיר לנו כמה יופי יש בתורתנו, שהרי עץ חיים היא למחזיקים בה, דרכיה דרכי נועם (לא המפלגה) ונתיבותיה שלום. ובפעם הזו, בהמלצת חברתי נעה פירר, שהיא עו"ד אבל גם תלמידת חכם, בחרתי לדבר איתכם על אלישע הנביא.
הוא שפט את ישראל 65 שנה, יותר מאהרן ברק ויצחק בן־יצחק יחד. הוא היה תלמידו של אליהו הנביא, ונחשב גם הוא למי שמחולל ניסים ומנסה להחזיר את ישראל אל בוראם. אבל בואו נודה - סלב הוא לא. זו בטח לא התהילה שזכה לה אליהו הנביא. עכשיו תבינו, זה בן אדם שחצה את מי הירדן לשניים (מוכר קצת, לא?) ריפא את מי יריחו שהיו לא טובים לשתייה (זרק צלחת מלח), החייה את בנה של האישה השונמית לאחר שזה מת, והציל משפחה מעוני לאחר שהפך כד שמן לסוג של קרן שופעת שמן (כד שמן, הממ... גם זה מוכר).
2
אבל היו לו גם ניסים פחות אקזוטיים, צריך להודות. כשילדים צעקו לו "עלה קרח", הוא גרם לשני דובים לצאת מהיער ולהרוג אותם. תגובה קצת אכזרית להקנטה של מתבגרים, לא? יש מי שהסבירו שהנערים לא לעגו לקרחתו, אלא שהיה זה חלק מסכסוך המים, כלומר אלישע טיהר את המים ואז כל מיני נוכלים איבדו פרנסתם. אבל בכל מקרה, חז"ל לא אהבו את האירוע ואמרו: "שלושה חלאין חלה אלישע: אחד שגירה דובים בתינוקות, ואחד שדחפו לגיחזי בשתי ידיים, ואחד שמת בו".
אגב, אלישע חולל נס גם אחרי מותו. לפי הכתוב, זרקו לקברו גופת אדם וזה החייה אותו. עד כדי כך. אז הוא היה מחולל ניסים אדיר, באמת אדיר, לא מניתי הכל למרות שבאמת, זו רשימת ניסים מופלאים (שכוללת גם הפיכת רעל למעדן טעים, ריפוי צרעת על ידי טבילת אדם בירדן, בקיצור, סושרד פלוס־פלוס), הוא היה גם קצת פרא אדם, ומה עוד?
או. יש עוד.
3
אלישע הוא הנביא היחיד במקרא שנכנס לתפקידו כממשיכו וכיורשו של נביא קודם - של אליהו רבו. זה לא מובן מאליו. בדרך כלל הנביא נבחר עצמאית. אבל גם כשמבינים כמה הם שונים, העובדה שאלישע הוא היורש של אליהו תמוהה. אליהו הוא הנביא הקנאי לה', זה הטייטל שלו. הוא דורש מעם ישראל שיעבוד את ה' לבדו ויחדול מעבודה זרה. אליהו מטיל רעב כבד על עם ישראל, ונעלם. אנשים מתים, והוא אומר לעם ישראל לבחור: אם הם עובדים את ה' או עובדים אלוהים אחרים, ו"עד מתי אתם פוסחים על שני הסעיפים". אליהו לא מוכן לקבל גם וגם, כי "ייקוב הדין את ההר". תבחרו בה' ותעיפו את העבודה הזרה מקרבכם.
אלישע עובד אחרת. הוא הנביא המושיע והמסייע. קודם כל, בניגוד לאליהו שנעלם, לאלישע יש קטע. הוא תמיד שם. תחפשו אותו - תמצאו. מי שיקרא את הפרקים במלכים יבין כמה חיפשו את אליהו, אבל הוא הרחיק והתבודד.
4
אלישע לא צריך להודיע שהוא נכנס לאירוע, כי הוא מעולם לא יצא ממנו. תמיד מוכן לסייע. במלחמה במואב הוא מציף את העמק במים, וזה עובד יופי: "וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר, וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה עַל הַמָּיִם; וַיִּרְאוּ מוֹאָב מִנֶּגֶד אֶת הַמַּיִם, אֲדֻמִּים כַּדָּם. וַיֹּאמְרוּ, דָּם זֶה, הָחֳרֵב נֶחֶרְבוּ הַמְּלָכִים, וַיַּכּוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ; וְעַתָּה לַשָּׁלָל, מוֹאָב". אתם קולטים? עזבו רגע אם זו אמת היסטורית. זה הרי הסיפור מופלא: מואב קמים בבוקר ורואים את כל העמק מלא בדם, ובטוחים שעם ישראל הצליח להחריב את כל המלכים.
אבל בפרק הבא, ולאחר הניצחון הגדול במערכה, יש עוד צד של אלישע. לא זה הלאומי, אלא זה שמסייע לאיש הפרטי. משפחה בישראל. אלמנה ושני בניה; מנס פומבי, בעל השלכות צבאיות דרמטיות, הפסוקים לוקחים אותנו לנס הנעשה בחדרי חדרים.
והמעברים האלה בין הלאומי לפרטי הם מי שהוא. אלישע הוא הנביא הנוכח. הוא לא חושש לבזבז עלינו הרבה ניסים. האלמנה בעצם אומרת לאלישע שאין לה כסף, והוא מייצר לה טונות של שמן שהופך אותה לאישה עשירה. ומיד לאחר מכן מגיע נס פרטי נוסף שמבצע אלישע, כשהוא מחיה את הבן המת עבור האישה השונמית.
5
נתקדם אל התזה ברשותכם: דרכו של אליהו, דרך הקנאות והנוקשות, היא דרך שאין לה באמת קיום בעולם הזה. אולי בגלל זה אליהו נלקח בסערה השמיימה, ולא נפטר כמו כולם. הוא לא סיים את תפקידו הנבואי בעולם הזה. הוא יחזור בכל דור ודור לעם ישראל. ומתי? כשעם ישראל יושב אל שולחן ליל הסדר. אליהו יבוא ויוכל להתרשם כמה עם ישראל אוהב את ה', ויושב יחד ומקיים את החג (והרי כמעט כל הישראלים מקיימים שולחן ליל סדר כזה או אחר). אליהו יצטרך לחזור ולבצע תיקון, כי בנוקשות ובקנאות אי־אפשר לייצר משהו שיחזיק לאורך זמן. פחד הוא לא באמת שיטת עבודה.
אלישע הוא התיקון של אליהו. הוא לא בא לתקן את דרך הקנאות אלא להציע חלופה. להיות עבור עם ישראל כל הזמן. לא צריך לחפש ולדרוש אותו. הוא יודע להיות בלאומי ובפרטי, וכאמור לא חוסך עלינו בניסים.
כמה אנחנו זקוקים לאלישע.
חג שמח. ×
אלישע מציע חלופה. בניגוד לאליהו, לא צריך לחפש ולדרוש אותו. הוא יודע להיות בפן הלאומי וגם בפרטי, ולא חוסך עלינו בניסים
