כאב לי מאוד כשהתקשרו לספר לי שאבי אתגר נפטר. אהבתי אותו מאוד, וגיל 76 הוא צעיר מדי בשביל להיפרד מאיתנו.
פגשתי את אבי בפעם הראשונה כשהייתי בחזרות ל"שפריץ" עם ניסים אלוני. יום אחד התקשר אליי גילי קצנלבוגן ואמר, "אלי, עושים תוכנית חדשה בשם 'מוצ"ש'. היא יכולה להיות טובה בשבילך". נפגשתי עם אבי, והשאר היסטוריה.
"מוצ"ש" הייתה תוכנית עם 80 אחוז רייטינג ואנשים נהדרים כמו ספי ריבלין, יעל עמית ודבל'ה רייזר, והייתה הדבר היקר ביותר לאבי. זו הייתה הפעם הראשונה שהוא הוביל תוכנית טלוויזיה. הייתה לנו מערכת שלמה, אבל אבי היה שומע הכל ואומר מה מצחיק ומה לא.
הייתה לו מילה. הוא היה איש משכמו ומעלה, גם בנתונים הפיזיים שלו שהגיעו לגבהים עצומים. הוא היה אחד האנשים הפופולריים ביותר בטלוויזיה השנות ה־80 וה־90, ואדם מאוד נחמד ומאוד אינטליגנטי. ידען גדול, עם קול רדיופוני, רהוט מאוד. אני חושב שהוא היה אחד השדרנים הראשונים שהכניסו לטלוויזיה הישראלית את צורת השידור האמריקאית־אירופית, עם שירים ושעשועונים. הוא אהב את החיים ואהב מאוד לצחוק, אפילו על הנכות שלו, שהייתה קשה.
אחרי כמה שנים הופעתי בתיאטרון הבימה, בהצגה "אדם" של יהושע סובול וגדליה בסר, עם עודד תאומי, אלישבע מיכאלי וששון גבאי. אחרי הצגות הצהריים אנשים היו מצביעים עליי ואומרים: "הנה הילד ממוצ"ש". עצוב שעכשיו גם הוא וגם ספי ריבלין אינם איתנו.
