נתחיל בעובדות. זה לא החלק הקשה בסיפור הזה, זה החלק הבלתי אפשרי. פיענוח חילופי הדברים שפורסמו בין דואר ישראל לשר התקשורת שלמה קרעי מחייב, כך נראה, יותר מ־22 שנות לימוד. אני אמרתי, הם אמרו, אני כתבתי, הם ענו. סוג של כתב חידה מתיש שמוביל בלופ אין סופי לשום מקום. אבל אחרי התעקשות מסוימת אפשר בכל זאת לסכם אותו בשתי עובדות המתבהרות מתוך הערפל: הראשונה שגורמים מקצועיים מדואר ישראל יכולים היו להגיע, פיזית ולא וירטואלית, לכנס בסעודיה רק כחלק ממשלחת ממשלתית רשמית, והעובדה השנייה היא שהם לא יגיעו פיזית כי קרעי מסיבותיו, לא צירף אותם למשלחת הרשמית.
וזה מוביל לשאלת סיבותיו, שגם היא שאלה שלא קל לתת עליה תשובה, אלא אם כן הולכים לסיפא של דברי השר, לסיכום שהוא בחר לעשות בסיום דו־שיח החרשים שניהל, באשמתו, עם דואר ישראל. וכך כתב השר על אנשי המקצוע בארגון הכפוף לו ישירות: "הם ימשיכו להתבונן בכל פעולה ובכל הישג של הממשלה בעין רעה וקטנונית", והוסיף, "לא נורא, אז תישאר להם עין צרה ועקומה". מה נאמר ומה נגיד, פואטיקה ליודעי שירה בלבד. מה עוד שהשר הודה, בעקיפין אמנם, שדואר זה לא בדיוק המקצוע השני שלו, אבל לא לדאוג – "המשלחת מגיעה למטרות רחבות יותר מעבר לתחום הדואר". שמה זה אומר בדיוק, שעל הדרך בין דיון אחד למשנהו בשאלה איך מטיבים את השירות לאזרח, קרעי ינצל את ההזדמנות לבדוק לאיזו רמה של העשרת האורניום רוצים הסעודים להגיע? או איך ניתן באמצעים העומדים לשר התקשורת לפקח על כך? או אולי האם כדאי במסגרת "המטרות הרחבות יותר מתחום הדואר", לברר אם להעדיף את מבצר מסמק העשוי לבנים מבוץ ומחזיק כבר כמה מאות שנים או דווקא להתמקד ב"מרכז הממלכה”, גורד שחקים המיתמר לגובה של 300 מטרים ומהקומה ה־99 שלו נשקפת העיר כולה.
אז נכון, כנס בינלאומי בסעודיה העוסק בשירותי הדואר - מעבר להזדמנות לא רק לנסוע אלא גם להתהדר אחר כך ולומר הייתי שם - זה לא עניין של חיים ומוות, לא על זה תקום ולא על זה תקרוס מדינה. ממילא, עם הכנס ובלעדיו, תרומתו של השר תישאר באותו גובה, כלומר באותו נומך, אם זה תקני לומר זאת כך. גם ההוצאות שייפלו עלינו בגין הנסיעה הזו הם לא מה שישבור את האזרח הממוצע, אבל כל הפרשה הזו היא עוד אבן שנשמטת מהבניין הרעוע ממילא שעליו נשען אמון הציבור בנבחריו. רעוע ומט ליפול נוכח הבחירות שהם עושים, המינויים שהם מקדמים, האינטרס שמריץ חלק כל כך גדול מהם להתמקד בקרוב, במשתלם אישית, במה שיבטיח את מקומם בסבב הפריימריז הבא. ומה שהכי נורא זה שהתרגלנו. זו האמת. עוד רגע וכל הסיפור הזה יהפוך לאנקדוטה לעמוד 18 בעיתון, לאייטם התשיעי במהדורת החדשות. כי פיתחנו עור עבה ועברנו למוד של ייאוש שקט. אפס ציפיות. שההתנהלות הזו של קרעי, שם גנרי למי שמאיישים את לשכות השרים, עברה בתשעת החודשים האחרונים תהליך מואץ של נרמול. קרעי נוסע לריאד עם אנשי שלומו ומדיר את אנשי המקצוע? זה הנורמלי החדש.
