אחרי יותר משלוש שנים של מגפה: ועדת הנובל העניקה את פרס נובל לרפואה לשני המדענים שעומדים מאחורי התגלית שהובילה לפיתוח חיסוני הקורונה, ובכך תרמו להצלת חייהם של מיליוני בני אדם ברחבי העולם.
פרופסור קתלין קריקו, ביוכימאית מהונגריה, ופרופסור דרו וייסמן, אימונולוג יהודי אמריקאי, יתחלקו בפרס העומד על 10 מיליון קרונות שוודיות אותו יקבלו בטקס בשטוקהולם. מוקדם יותר השנה זוג המומחים קיבלו גם פרס מהטכניון על עבודתם בחקר mRNA.
"הזוכים תרמו למהירות שבה פותח החיסון במהלך אחד מהאיומים הגדולים שידעה האנושות בתקופה המודרנית", הסבירו בוועדת הפרס על זכייתם, שמהווה את יריית הפתיחה לעונת פרסי הנובל. שאר הזוכים יוכרזו בימים הקרובים.
mRNA, או RNA שליח, היא מולקולה טבעית שמשמשת כ"ספר מתכונים" לייצור חלבונים בתא. היא התגלתה לראשונה בשנת 1961. וייסמן וקריקו גילו את השינויים ב־RNA שנדרשים על מנת להפוך אותו למתאים לטיפול, ובכך בעצם הניחו את היסודות לחיסוני הקורונה. חיסוני ה־mRNA גורמים לגוף לייצר חלבונים דמויי וירוסים (כמו נגיף הקורונה), שמפעילים את מערכת החיסון וגורמים להם לייצר במהירות תגובה חיסונית חזקה. כעת חוקרים מנסים לייצר עם הטכנולוגיה חיסונים רבים ומגוונים, בין היתר נגד סרטן, מלריה, כלבת ושפעת.
קריקו, ביוכימאית המתמקדת בביולוגיה של RNA היא פרופסורית באוניברסיטת סגד בהונגריה ובאוניברסיטת פנסילבניה. אחרי ההודעה על קבלת הפרס, שיחת טלפון שהעירה אותה משינה, קריקו סיפרה שהראשונה לזהות את תרומתה העתידית לעולם הרפואה הייתה אמה המנוחה, שהאמינה שתזכה בפרס החשוב. "היא תמיד אמרה 'אבל את עובדת כל כך קשה', ואני תמיד עניתי לה שהרבה מאוד חוקרים עובדים מאוד קשה", סיפרה ונזכרה בימים בהם לא הצליחה לקבל מענקים למימון המחקר פורץ הדרך.
גם וייסמן, הקולגה לזכיה וממסדרונות אוניברסיטת פנסילבניה הגיב ואמר שמדובר בהגשמת חלום. וייסמן סיפר על העבודה עם קריקו, "במהלך 20 השנה שעבדנו יחד, לפני שמישהו ידע מה זה RNA או היה לו אכפת, היינו שנינו יחד, עובדים יחד אחד ליד השנייה".
פרופ' גליה רהב, יו"ר האיגוד למחלות זיהומיות, אמרה אתמול כי "כשזה מגיע זה מגיע. מדובר בטכנולוגיה שמשנה את פני העולם. בלי החיסונים האלו אי־אפשר לדעת באיזה מצב היינו. זה מנע מיליוני מקרי מוות ועכשיו, על בסיס אותה טכנולוגיה, עובדים על חיסונים למחלות זיהומיות ואפילו נגד סרטן.
למרות ששני הזוכים בפרס שינו את החיים של כולנו; שמותיהם לא היו שגורים בפי מי שלא נמצא בקהילה הרפואית. שמענו בעיקר על החברות שמימנו את החיסונים כמו פייזר ומודרנה, אבל על תמיכה כלכלית לא מקבלים נובל. עכשיו תורם של המדענים לזכות בתהילה" אומרת פרופ' רהב.
גם פרופ' גילי רגב יוחאי, מנהלת מכון המחקר למוכנות למגפות בשיבא תל השומר, בירכה על הזכייה: "זה מאוד מרגש וזה באמת היה פורץ דרך. העבודה על הטכנולוגיה הזאת נמשכת שנים והידיעה שעכשיו הם מקבלים את ההכרה הראויה היא מרגשת. זה שהיה לנו חיסון תוך שנה בזמן מגפה עולמית זה מה שהציל את העולם. רק לחשוב שאחוז אחד היה נפטר מהקורונה, זה נורא ואלו היו המספרים אם לא החיסון. היו כל מיני הימורים לגבי הנובל וכששמעתי שזה הם נורא נורא שמחתי".
