יש דרך די פשוטה להבין מראש אם פרויקט טלוויזיוני שעוסק ב"תעלומה" גם מסוגל לפענח אותה, או למצער להסיר קמעה את מעטה המסתורין: אם מועד השידור נקבע לאמצע החגים, אזי רוב הסיכויים שגם התשובות לשאלות הקשות ייצאו לחופש. אפילו בערוץ 13, מוסד עם רזומה מפואר בתחום הפלת הכדור מהידיים, לא היו מבזבזים חומר טוב באמת על תקופה שבה יש כנראה יותר ישראלים שנסעו לאיטליה מאשר ישראלים שיצפו בדוקו על פרשה מסקרנת שהתרחשה שם.
ואכן, סרטו של כרמל לוצאטי על הטרגדיה שבה איבדו את חייהם סוכן מוסד בגמלאות, שני סוכני ביון איטלקים ואשתו של רב־החובל, לא פותר את כתב החידה, ובעצם לא מספק פרטים חדשים על שתי השאלות המרכזיות בפרשה: מה בדיוק הייתה הסיבה להתכנסות של כל כך הרבה מרגלים באותו כלי שיט, והאם ישנו חשד שסיבת הטביעה היא מעשה ידי אדם ולא תוצאה של מזג האוויר הקיצוני.
במקום, לוצאטי מהלך בין גורמים שונים (תושבים, עיתונאים, לשעברים וכו'), רובם לא קשורים בשום צורה לתקרית. באיטלקית עתירת מצלול הוא מחלץ מהם ניחושים, השערות, ספקולציות ומבוא לקונספירציות. גם אם חלקם נשמעים הגיוניים וריאליים (למשל שיתוף פעולה בין המדינות כדי לסכל את תוכנית הגרעין האיראנית), אין לזה משקל סגולי מעבר לגירוי בנאלי של הדמיון, מה שאולי יכול להועיל לתסריטאים ולתסריטאיות עם מחסום כתיבה, שקיבלו בחינם נקודות מוצא פוטנציאליות. כל היתר, כלומר 99.5 מאלה שטרחו להקדיש כ־40 דקות נטו לסרט, יצאו ממנו בעיקר עם רצון עז לבלות באזור המקסים.
למעשה, "תעלומה באגם" מדגיש חיסרון לא שכיח במדיום הטלוויזיוני, בוודאי בהיעדרם של משאבים שיעזרו לכסות על מה שאין. אם, למשל, המידע שהובא בסרט היה נכלל במאמר מגזיני של כותב או כותבת שהתברכו בכישרון הולם, לפחות היה ניתן ליהנות מהאיכויות הספרותיות: פה דימוי חכם, שם ניואנס סימבולי ושאר הקסמים שמילים מסוגלות לחולל. על המסך, לעומת זאת, נוף כה יפה מתבזבז על קריינות מלאה בקלישאות ("ארגוני ביון אוהבים לפעול בצללים"), שנועדה להסביר באלף ואחת וריאציות את אותה מסקנה שמלכתחילה ניתן לסכם בארבע מילים: רב הנסתר על הגלוי.
לכן, אגב, היה מעט מקומם לשמוע את לוצאטי חותם את הסרט בהצהרה, שלפיה "בינתיים אני גם לא יכול לפרסם הכל". בכל הכבוד, מי שהחזיק מעמד עד הנה פחות מתעניין בתירוצים מדוע ה"תעלומה באגם" נשארה תעלומה. מנגד, כאמור, אם היה משהו לומר מעבר לזה, נראה שהיינו שומעים על כך אחרי החגים.
בקטנה
ב"תוכנית חיסכון" של חדשות קשת חשפה יולן כהן דוח של משרד הבריאות, שמצביע על כך שבפריפריה קיים שיעור גבוה יותר של חולי סוכרת מאשר בערי המרכז. הדימוי שליווה את הצגת הנתונים על המסך היה של ממתקים ולא, נניח, של משקאות ממותקים, מהסוג שמייצרת בעלת השליטה בערוץ 12, "החברה המרכזית". כהן אף טענה כי משרד הבריאות פועל בנידון, אולם "זה צריך להיות מאמץ משולב של כל מערכת הבריאות, עם דגש לקופות החולים". ייתכן, אבל אולי היה גם כדאי לתהות כיצד מס מסוים על משקאות מסוימים היה יכול לעזור לפני שבוטל, בצעד שלא בדיוק לווה בזעקות שבר בערוץ הבית של קוקה קולה.
