מעוז בן אבי אשכנזי, בת 31, מקיבוץ הגושרים שבצפון, אמא לשני ילדים אלרגיים לאגוזים ולביצים, מספרת על ההתמודדות שלה עם המחסור ברופא מומחה שיטפל בילדיה בצפון.
"המשמעות של להיות אמא לילדים אלרגיים בצפון זה שבפעם בחצי שנה אנחנו מתארגנים על לילה במרכז במיוחד כדי לעשות את הבדיקות של הילדים ואת כל הטיפולים", היא משתפת. "אין כאן מענה ואין אפילו אופציה לזמן תור לאלרגולוג. בפעם היחידה שניסיתי התור היה לשנה קדימה. כל חצי שנה אנחנו נוסעים למרכז וזה מרגיש מסתכל".
היא מוסיפה בכאב: "בחרנו לחיות בצפון בשביל הילדים שלנו, בשביל החינוך, הטבע והאוויר ולא חשבתי לרגע שתהיה לנו התמודדות כזאת עם האלרגיה. לפני שנה היה לבן שלי התקף מאוד קשה שהצריך פינוי באמבולנס. לקח לו המון זמן להגיע והיינו חייבים לפנות אותו לצפת.
"בהתחלה רצו לקחת אותו למיון הקדמי בקריית־שמונה אבל לא היה מענה. גם שם לא היה אלרגולוג ופשוט הגענו למרכז כמה ימים אחרי. זה מרגיש קצת זלזול. אני משלמת לקופת החולים שלי כמו ששילמתי כשהייתי במרכז, וזה מרגיש קצת כמו הזנחה".
