תחקיר בינלאומי חושף מה התרחש מאחורי הקלעים של אחת מחברות הסייבר הישראליות החשאיות ביותר, וכיצד כל זה קשור לאהוד אולמרט. על פי החשיפה, ראש הממשלה לשעבר עבד עבור חברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה וככל הנראה אף היה אמור לייצג אותה בפגישה שתוכננה עם גוף ביטחון גרמני. אולמרט אישר בשיחה עם "שומרים" כי ייעץ לחברה, אך ציין כי הקשר הסתיים לפני כמה חודשים.
אינטלקסה, שנוסדה על ידי שני קצינים בכירים בדימוס במערך הטכנולוגי של חיל המודיעין, רשומה בחו"ל ולכן אינה מבקשת אישורים ממשרד הביטחון לעסקאות שהיא מבצעת. בשנים האחרונות נחשף השימוש שנעשה ברוגלות שלה, בין היתר גם על ידי משטרים דכאניים, נגד פעילי זכויות אדם, עיתונאים ופוליטיקאים. החשיפות הללו הובילו לאחרונה את הממשל האמריקאי להכניס את החברה לרשימה השחורה שלו.
עבודתו של אולמרט עם אינטלקסה נחשפה במסגרת הפרויקט התחקירי הבינלאומי "תיקי פרדטור". התחקירים בפרויקט מבוססים על מסמכים ועדויות שהגיעו לידי מגזין "מדיהפארט" הצרפתי ו"דר שפיגל" הגרמני, ובניתוחם השתתפו 15 כלי תקשורת בהובלת European Investigative Collaborations. "שומרים", באמצעות הח"מ, היה השותף הישראלי בפרויקט. בניתוח הממצאים הטכנולוגיים סייעה אמנסטי־טק, המעבדה הפורנזית של אמנסטי אינטרנשנל.
הרחק מהפיקוח של משרד הביטחון
אינטלקסה היא קבוצת חברות סייבר הרשומה במדינות שונות ובהן קפריסין, אירלנד, מקדוניה, ישראל ועוד. הכוח המניע מאחורי הקמתה היה אל"מ (מיל') טל דיליאן, מפקדה לשעבר של יחידה 81 – היחידה הטכנולוגית במערך המבצעים המיוחדים של אגף המודיעין בצה"ל. הוא עזב את הצבא ב־2002, בעקבות פרשת שחיתות ביחידה שעליה פיקד, שכללה בין היתר חשדות לשימוש אישי במשאבי היחידה. הפרשה נסגרה ללא כתבי אישום, אך דיליאן ספג הערה מסגן הרמטכ"ל. בספר "הבור" של העיתונאים דן מרגלית ורונן ברגמן טען דיליאן כי הפרשה כולה הייתה עלילה נגדו.
לפני כעשור הקים את אליאדה (שמותגה כאינטלקסה וכך גם מוכרת בציבור) בשותפות עם חברו עוז ליב, שפיקד לפניו על יחידה 81, ועם איש העסקים מאיר שמיר, שהשקיע במיזם דרך החברה הציבורית "מבטח שמיר".
המוצר המוכר ביותר של אינטלקסה הוא "פרדטור", רוגלה עוצמתית שמסוגלת להשתלט מרחוק על מכשיר סלולרי ולהפוך אותו למכשיר מעקב אחר בעליו, לרבות שאיבת התוכן ושליטה במצלמה ובמיקרופון. במסגרת פרויקט התחקיר "תיקי פרדטור" נחשפת שורה ארוכה של מדינות שרכשו או קיבלו הצעות לרכוש את פרדטור ו/או מוצרי מעקב אחרים, ובהן מצרים, מלזיה, קמרון, מאוריציוס, סיירה־לאון, וייטנאם, מדגסקר ואחרות. ספק רב אם משרד הביטחון היה מאפשר מכירה של טכנולוגיית סייבר ישראלית לחלק מהמדינות ברשימה.
אולמרט והפגישה החשאית בגרמניה
מסמכים שנחשפים בפרויקט כוללים התכתבות מתחילת 2022 בין ברנד שמידבאואר, מתאם המודיעין הגרמני לשעבר לבין המשרד הפדרלי לביטחון מידע (BSI), הרשות האחראית בין היתר על הגנת הסייבר בגרמניה. שמידבאואר מנסה בהתכתבות לקבוע לבכירי אינטלקסה פגישה עם ראש ה־BSI ארני שונבוהם, במטרה להציג לו מוצר הגנת סייבר של אינטלקסה ולבחון אפשרות רכישה שלו בידי גרמניה.
מההתכתבות עולה כי המשרד מהסס אם לקיים את הפגישה ומציע פגישה בדרג נמוך יותר. שמידבאואר לא מוותר, וב־27 בינואר כותב: "אני לא מבין איך זה יעבוד, ומי מטעמכם יהיה בפגישה. תיכננו לצרף (לפגישה) מומחה בעל שם ברמה עולמית, ראש ממשלה ישראלי לשעבר, ואת סגן הנשיא (של אינטלקסה) שאחראי על האסטרטגיה באירופה. אנא חזרו אליי ועדכנו כיצד ניתן לקדם את הפגישה". למרות הלחץ של שמידבאואר, הפגישה עם ה־BSI לא יצאה לבסוף אל פועל. הסוכנות חזרה בה מהנכונות לקיום פגישה כלשהי ונימקה זאת בטענה שאין לה צורך במוצרי הגנת הסייבר של אינטלקסה.
במסמך שהגיע לידי "שומרים" הושחר שמו של ראש הממשלה הישראלי לשעבר, אולם בשיחת טלפון עם "שומרים" אישר אולמרט כי עבד בעבר עבור אינטלקסה. כשנשאל על הפגישה בגרמניה השיב קצרות "לא הייתי שם", וסירב להרחיב. יצוין כי כמה חודשים לאחר מכן, באפריל 2022, דווח כי שמידבאואר ואולמרט נצפו יחד עם כמה חברי בונדסטאג במסעדה איטלקית בברלין. בהמשך לשיחה הועברו לאולמרט שאלות לתגובה אולם הוא בחר שלא לענות עליהן. בהודעת ווטסאפ קצרה הוא כתב שהוא בחופשה משפחתית בחו"ל וכי הקשר עם אינטלקסה שלה ייעץ נפסק כבר לפני כמה חודשים.
אולמרט אינו הבכיר הישראלי הראשון שבחר לעבוד עבור אינטלקסה. ביולי האחרון פורסם ביוון ובמקדוניה תחקיר לפיו ניר בן משה, לשעבר האחראי על הביטחון במערכת הביטחון (המלמ"ב), עבד עבור החברה. בן משה לא הגיב בזמנו לפרסום.
סוף עידן "דיפלומטיית הסייבר"
במשך שנים אישרה ישראל לייצא מערכות סייבר התקפי כחלק ממשחק תן־קח דיפלומטי עם שורה של מדינות. גורמים בתחום מסבירים כי חשיפת מעקבים אחר פעילי זכויות אדם, עיתונאים ופוליטיקאים בכל העולם הביא לשינוי המגמה. לדבריהם, המעקבים שנחשפו הביאו ללחץ אמריקאי כבד על ישראל ולצמצום משמעותי של רשימת המדינות שלהן מאשר משרד הביטחון מכירה של מערכות כאלה. ההגבלות הללו, הם מוסיפים, מקשות מאד על תעשיית הסייבר הישראלית, ואף הביאו לסגירת חברות.
אלא שאינטלקסה ממילא הייתה מחוץ למשחק. הקבוצה, כאמור, אינה כפופה לפיקוחו של אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון (אפ"י). ארה"ב, בכל מקרה, לא המתינה שמשרד הביטחון הישראלי יפעל נגד אינטלקסה ובאמצע יולי הודיע משרד הסחר האמריקאי כי הוא מכניס את אינטלקסה ואת החברה הבת סייטרוקס לרשימה השחורה, כפי שעשה בעבר לחברת NSO. המשמעות: לאזרחים ותאגידים אמריקאיים אסור לסחור כעת עם החברות או לספק להן שירותים. בעקיפין הדבר משפיע גם על נכונותן של מדינות נוספות לרכוש מהחברה מוצרים.
