הצלחתה הצבאית המרשימה של אזרבייג'ן להשתלט מחדש במהירות על שטחי מובלעת נגורנו קרבאך, תוך הכנעתה של רפובליקת ארצאך הפרו־ארמנית (שגרמה גם להימלטות של עשרות אלפי פליטים ארמנים חזרה לארמניה ולמשבר הומניטרי), העלתה שוב את סוגיית היחסים הקרובים מאוד בין אזרבייג'ן לישראל.
ישראל מספקת בשנים האחרונות סיוע צבאי משמעותי לבאקו. הסיוע הזה, על פי דיווח בסוכנות אי־פי, הוא ככל הנראה אחת הסיבות המרכזיות להצלחה הצבאית האזרית בזירת נגורנו קרבאך בשנים האחרונות, ששיאה כאמור הגיע בחודש שעבר.
על פי נתוני המכון הבינלאומי לחקר השלום בשטוקהולם, בין השנים 2017 ל־2020 יותר מ־60% מיבוא הנשק האזרי הגיע מישראל, והוא היווה 13 אחוז מהיצוא הישראלי באותה תקופה. הנתונים מגלים כי אזרבייג'ן רכשה מגוון רחב של מל"טים, טילים ומרגמות מישראל בין 2010 ל־2020.
ההתעצמות האזרית בעשור שעבר לא התרחשה בחלל ריק, אלא מתוך כוונה לשפר דרמטית את היכולות הצבאיות, כדי לממשן ביום פקודה ולהשיב את השליטה בחבל נגורנו קרבאך, שנחשב מבחינת החוק הבינלאומי כשטח ריבוני אזרי.
בשבועות שקדמו למהלך הצבאי האזרי בחודש שעבר חלה עלייה דרמטית בהיקף טיסות המטען בין ישראל לאזרבייג'ן. על פי הדיווח באי־פי, נתוני מעקב הטיסות מראים כי מטוסי מטען אזריים ענקיים החלו לזרום לתוך שדה התעופה עובדה בדרום הארץ. מדובר בלפחות שש טיסות שהופעלו על ידי חברת תעופה אזרית שנחתו בעובדה בין 1 בספטמבר ל־17 בספטמבר. המטוסים האזריים שהו בישראל כמה שעות ולאחר מכן המריאו לבאקו או לעיר גאנג'ה. אזרבייג'ן פתחה במתקפה יומיים לאחר מכן, ב־19 בספטמבר.
הקשר בין המדינות כולל הרבה מעבר לסחר בנשק. על פי דיווחים בשנים האחרונות, ב־2021 למשל ייבאה ישראל 65 אחוז מהנפט שלה מאזרבייג'ן. בנוסף, לשתיים ברית אסטרטגית הקשורה לשכנתה של אזרבייג'ן – איראן. לשתיים מאות קילומטרים של גבול משותף, וישנן הערכות בתקשורת הזרה שירושלים ובאקו חולקות מידע מודיעיני על איראן. באופן הזה מפיקות כנראה שתי המדינות את המקסימום מהיחסים ביניהן.
