"אשתי, הבנות שלי וחמותי נחטפו לעזה על ידי חמאס. זיהיתי אותן בסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות הערביות", כך, כשהוא נתון בחוסר אונים מוחלט, אמר אמש יוני אשר, ממושב גנות הדר הסמוך לנתניה.
לדברי אשר, חמותו היא תושבת קיבוץ ניר עוז שבעוטף עזה. "אשתי, דורון, נסעה עם שתי הבנות שלנו, רז בת החמש ואביב בת השלוש, לעשות את החג אצל אמא שלה בקיבוץ", סיפר אשר.
מרגע שחדרו המחבלים ליישובי העוטף שמר אשר על קשר עם אשתו. "דיברתי איתה בשעה 11:00 בבוקר, ובאותו זמן המחבלים כבר היו אצלם בבית", סיפר. "אשתי, הילדות וחמותי היו בתוך הממ"ד, והבנתי שהמחבלים לקחו את בן הזוג של חמותי כבן ערובה. אלא שמאז נותק הקשר עם אשתי ולא הצלחתי לתפוס אותן".
אשר המודאג החליט לאכן את הטלפון של אשתו. "נכנסתי למייל של אשתי וזה הראה לי שהוא נמצא ברצועת עזה, בחאן־יונס", אמר אתמול בצהריים. האיכון מראה שבשעה 11:40 הטלפון יצא מניר עוז לחאן־יונס והוא נמצא שם".
אשר פנה לכל כוחות הביטחון ולכל הגורמים הרשמיים האפשריים והתריע על האפשרות שאשתו, בנותיו וחמותו נחטפו לעזה. הוא התחנן לכל גורם אפשרי שיביא לכך שמישהו יגיע לבית החמות בקיבוץ ויוודא מה מתרחש שם. אלא שהלחימה העזה באזור לא איפשרה לאיש להתקרב אל הבית.
אמש, כשארגון חמאס החל לפרסם שורה של תיעודים, שבהם נראים לכאורה אזרחים ישראלים שנחטפו לרצועת עזה, נחרד אשר לגלות שחששו התאמת. "הן בוודאות נחטפו", אמר בכאב ובחרדה. "זיהיתי את אשתי, הבנות וחמותי בסרטונים ברשתות החברתיות הערביות".
לדברי אשר אמש, למרות כל פניותיו, אף גורם רשמי לא יצר עימו קשר. "פניתי לשגרירות גרמניה", סיפר. "לאשתי ולאמא שלה יש דרכון גרמני. התקשרתי למשטרה לפתוח אירוע רשמי, הם לא אומרים כלום".
