להיות ישראלי מיומן זה לדעת שיש זוועות, ושראית כמה וכמה מהן, אבל לא ראית את הגרועה והנוראה מכל - את השואה. לא. נולדת, למזלך, כשכבר הייתה (או כמעט הייתה) מדינת ישראל ויכולת להיות בה ישראלי.
להיות ישראלית מיומנת זה לדעת שדבר כזה באמת עוד לא היה. שהעיניים רואות ולא מאמינות, שהאצבע נעצרת לרגע, ממאנת, לפני הלחיצה על הלינק, שהלב לא נותן לך לנגן את הסרטון הזה שרץ ברשת ושאין לך דרך לעמוד בפניו.
להיות ישראלי מיומן זה לדעת שדבר כזה, לצערך, כבר היה. הרבה דברים היו, ממש במשמרת שלך. עברת (אולי) את מחדל יום הכיפורים, ועברת את לבנון, ועברת טילים מעיראק, ופיגועי תופת, ורצח ראש ממשלה, ולינצ'ים ברחובות ומגפה עולמית ומה לא. שרדת. אחרים לא שרדו. לא ברור עד מתי המזל הזה ישחק לך, אבל הנה, החיים עוד כאן. ישראל עוד כאן.
להיות ישראלית מיומנת זה להכיר אנשים שאיבדו ושכלו בסיבוב הזה, ולהיות שם בשבילם כי אין לך שום דרך להיות שם במקומם. ולא לדעת את נפשך, ועדיין לדעת שיום אחד תהיה שוב הנורמליות הישראלית הרגילה, הלא־נורמלית. הכבישים יתפוקקו, החנויות יהיו עמוסות, שישי וערבי חג יריחו אחרת. להיות ישראלית מיומנת זה לדעת שיש חיים אחרי המוות. אפילו אחרי 700 מיתות. חיים אחרים. חיים חזקים יותר מכל ממשלה, צבא או מצב.
להיות ישראלי מיומן זה לספר לילדים שלך סיפורים שכמעט אין לך דרך להאמין להם בעצמך. ולשמוע סיפורים כאלה. לשמוע מחמותך איך בששת הימים "לא היו לנו בכלל מקלטים, הייתה לנו גינה וחפרנו בה שוחה עמוקה ונכנסנו לתוכה".
להיות ישראלית מיומנת זה להגיד לילדים שאין מחר לימודים. וגם לא מחרתיים. שוב ושוב. ולתהות מה יהיה איתם, עם כל הדור שלהם, עם ההפקרות הנוראה הזו של החינוך ומערכת החינוך. ולחסוך להם ללימודים גבוהים, ולנסות לסדר להם אזרחות נוספת, ולקוות שלא ירצו או יצטרכו להשתמש בה.
להיות ישראלי מיומן זה להיות מבוגר אחראי. זה לחזור מחו"ל בבהילות כשפורצת כאן מלחמה. זה להתייצב. זה לתרום גם אם איש לא ביקש. זה לשאול "איך אפשר לעזור כאן ועכשיו", ואז לעזור. לא בדיבורים, לא בפרשנויות, לא בוויכוחים, לא בהאשמות, לא ברשת החברתית; בלחימה, בעשייה, בהתנדבות, בחילוצים, בכסף, במה שצריך ואפשר.
להיות ישראלית מיומנת זה לדעת שכמעט איבדנו הכל, אבל לא זה את זה. ואולי איבדנו קצת זה את זה, אבל לא את הכל. זה לדעת שהבית השלישי לא ייגמר אחרי 75 שנה אם למדנו משהו מההיסטוריה, ובו־זמנית לחשוש שלא למדנו כלום.
להיות ישראלי מיומן זה לנשום עמוק ולמצוא סביבך את הישראלים המיומנים האחרים. זה להיות עמיד במיוחד, יחסית לבן אנוש סטנדרטי. זה לספור את המתים, אבל גם את החיים. זה להגיד: לעולם לא עוד, ואז לדאוג שלעולם לא עוד.
להיות ישראלית מיומנת זה לשמור דווקא עכשיו על שפיות. זה להיות עם ובשביל המשפחה שלך, החברים שלך, היחידה שלך, עצמך. ובשביל כל השאר.
להיות ישראלי מיומן זה לדעת שיש לך את המיומנות. שמחר יגיע, וזה באחריותך וביכולתך לדאוג שהוא יהיה מה שהוא צריך ואמור להיות. להיות ישראלי מיומן זה מה שישראלים מיומנים עושים עכשיו.