אין לי מושג, לא רוצה שיהיה לי מושג, ומקווה שלא יצטרך להיות לי מושג, מי זה דניאל עמרם, הטיפוס ההוא שמעלה לטלגרם את כל מה שבואו נגדיר - באין ברירה אחרת - כזכות הציבור לא לדעת: את הסרטונים הבלתי ניתנים לעיכול ביותר - אלו שיגרמו לכל ישראלי להתפרק לרסיסים, שלא לדבר על פציעת רשתית וטראומה מיידית - ממה שהתחולל השבוע בדרום הארץ.
אני מתקשה אפילו לצטט את תיאורי הסרטונים - שאם אתם יודעים מה רע בשבילכם, לא לחצתם על הלינק המוביל אליהם מלכתחילה. אבל לך תחמוק ממילים ומתיאורים, שלבדם יכולים להספיק כדי לגמור אותך, ועמרם משתמש בהם בנדיבות כמו רוכל סנאף: צעירה ישראלית כפותה נגררת בטנדר עם שש "חלאות אדם" מעליה, הוא מבטיח. "משפחה נלקחה בת ערובה", הוא משווק. ילדים מפוחדים שאחותם נלקחה מהם "והמפלצות ברקע".
לא אמשיך.
הסרטונים בערוץ הטלגרם של עמרם עולים כפי שהם מתקבלים. אפס אימות, אפס סולידריות, אפס צנזורה (היי, זה שמו של הערוץ, 'דניאל עמרם ללא צנזורה'). והסרטונים האלה - תיעודם של רגעים מצלקים, מצמיתים ובלתי נתפסים כל כך עד שאתם מוצאים את עצמכם מוחקים אפליקציות מהטלפונים הניידים של ילדיכם אבל לא מסוגלים למחוק את המילים והאימאג'ים ממוחכם - התרוצצו בין כולנו כמו קליעים תודעתיים, פוצעים והורגים, לאורך 24 השעות האיומות הראשונות של האירוע.
ובעודנו פותחים, באצבע רועדת וברתיעה אינסטנקטיבית, איזה סרטון שהועבר לנו דרך איזו קבוצה, המשיכה הטלוויזיה מולנו, כמו אמצעי תקשורת רשמיים אחרים, בעדכוני דובר צה"ל המוגבלים. 22 הרוגים, הייתה הכותרת לאורך כל שבת כשכבר ידענו שמדובר במאות.
והפער הבלתי נסבל הזה בין כלי התקשורת החזק בישראל - הטלפון הנייד - לבין מה שדווח במקביל בערוצי השידור; והדיווחים על הרוגים בודדים בעודך גולל ברשת סרטונים של חטיפת משפחות והשתלטות מחבלים על בתים; והמרחק בין מה שנמסר לבין מה שהגיע אלינו בדרך חלופית - כל אלו הריצו המונים לטלגרם, שם חיכו להם הדניאל עמרמים עם החומרים הקשים מנשוא.
ובהינתן שסוחרי מוות וירטואליים תמיד יהיו - ומהירות ייצור והעברת המידע רק תגבר - כדאי שגם דו"צ יסיק את מסקנותיו, ויבין איך לנוע עם החומר, קשה ככל שיהיה, במהירות מתאימה. אנחנו לגמרי צריכים אותו שם, אבל זה מוכרח להיות בזמן אמיתי.
