ארבעה ימים אחרי תחילת המלחמה קיבל ראש הממשלה בנימין נתניהו את ההחלטה להקים ממשלת חירום לאומית עם יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ. מהלך פוליטי פשוט לכאורה, שהיה יכול להיסגר בתוך כמה שעות – נמתח ליותר מארבע יממות.
בגלל התארכות ההתייעצויות הביטחוניות והקבינט המדיני־ביטחוני אמש, הפגישה בין נתניהו גנץ תתקיים היום בצהריים. מאחורי הקלעים התלבט נתניהו על אופי הממשלה החדשה ואם להסכים על קבינט מלחמה מצומצם בן חמישה או שישה חברים במחיר "מידורם" של השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'.
ממשלת החירום שעליה צפויים נתניהו וגנץ לחתום תכלול את 12 חברי סיעת המחנה הממלכתי, אבל לא יהיו בה נציגים נוספים מהאופוזיציה. ההערכה היא כי שלושת ראשי המחנה הממלכתי, גנץ, גדי איזנקוט וגדעון סער, ימונו לתפקידי שרים ללא תיק כדי שיוכלו לכהן כחברי קבינט המלחמה. גנץ דורש כי סמכויות ניהול המלחמה יהיו בידי קבינט המלחמה המצומצם בלבד, שבו לא ישתתפו בן גביר וסמוטריץ'.
יש עתיד תישאר לפי שעה באופוזיציה, לאחר שנתניהו דחה את דרישתו של יו"ר המפלגה יאיר לפיד להוציא את בן גביר וסמוטריץ' מהקבינט בתמורה להקמת ממשלת אחדות רחבה.
בקואליציה התחוללה מיני־דרמה לאחר שבכירים בליכוד החלו לצאת בזה אחר זה במסרים של אחדות והצורך להקים ממשלת חירום. בהם היו יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, השרים אופיר אקוניס, ישראל כ"ץ, ניר ברקת ויואב קיש ויו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין. גורם בליכוד טען כי הבכירים במפלגה חששו שנתניהו מתמהמה באופן מוזר עם הקמת ממשלת החירום מסיבות פוליטיות, ולכן יצאו בבליץ ראיונות וציוצים בטוויטר על תמיכתם בהקמת ממשלה כזו.
בכיר בליכוד הוסיף כי הצורך בהקמת ממשלת חירום הוא משמעותי, בין היתר משום שיהיה קשה לנהל את המלחמה – אולי בשתי חזיתות – בהרכב הקבינט הנוכחי באקלים הציבורי הקיים. "זה לא סוד שיהיה לנו קשה לנהל מלחמה כזו עם הרכב הקבינט הקיים", הסביר הבכיר, "גם ברמת קבלת ההחלטות וגם מבחינה ציבורית". הבכיר הוסיף כי קיימת הבנה שנתניהו חייב נוכחות של אנשי אופוזיציה בקבינט המלחמה כדי לקבל לגיטימציה למהלך הצבאי שיכול להיות ארוך וקשה.
אתמול בצהריים כינס נתניהו את פורום ראשי מפלגות הקואליציה כדי לקבל את הסכמתם להקמת ממשלת חירום. כל ראשי המפלגות הסמיכו את נתניהו להקים ממשלה כזו, אולם בן גביר הסתייג מצירופם של גנץ וגדי איזנקוט בטענה כי הרקורד שלהם בעניין רצועת עזה בעייתי. יו"ר עוצמה יהודית גם הביע התנגדות להקמת קבינט מלחמה שהוא וסמוטריץ' אינם חברים בו.
עם זאת, בתום הישיבה נמסר מהליכוד כי "כל ראשי הקואליציה, בלי יוצא מן הכלל, תמכו בהקמת ממשלת חירום לאומית והסמיכו את ראש הממשלה לפעול להקמתה". בעקבות העימות עם בן גביר במהלך הישיבה, תקף אותו השר מיקי זוהר: "בן גביר, זה לא הזמן לפוליטיקה. זה הזמן לממשלת אחדות מיידית ובלי תנאים שתוביל את עם ישראל לניצחון מכריע מול החלאות בעזה. מספיק לבזבז זמן על שטויות, עם ישראל נלחם על הקיום שלו". לבסוף פירסם בן גביר הודעה משלו וטען כי לא התנגד או פעל למנוע הקמת ממשלת חירום. "מלחמה מנצחים יחד. אחדות", צייץ בן גביר.
ואילו באופוזיציה נמתחה ביקורת על נתניהו והעובדה שהציב תנאים ליתר השותפות שמחוץ לקואליציה. "זה טירוף", אמר גורם בכיר באופוזיציה, "החוצפה של נתניהו לדבר על תנאים אחרי האסון שהוא חולל לעם ישראל. ראש הממשלה עם כאלף הרוגים ו־130 חטופים ועושה רק פוליטיקה".
בתוך כך, גם אתמול ספגה הממשלה ביקורת קשה על פעולות ההסברה של הטבח בעוטף עזה בפני העולם. זאת על רקע פעולות בנושא של ישראלים ברשתות החברתיות.
כידוע, אחת הבעיות הגדולות של ישראל בשגרה, ובוודאי בעת מלחמה, היא הסברה. שרת ההסברה גלית דיסטל־אטבריאן, שבמשך חודשים התלוננה על כך שאין לה מדפסת, ואז כשקיבלה תקציב עסקה בעיקר בהסברה של הממשלה והלגיטימיות שלה לחוקק רפורמה במערכת המשפט, טענה כי פתחה במהירות חמ"ל כדי להסביר את מדינת ישראל בפני העולם.
בהודעתה קראה למשפיעני רשת ליצור עם אנשי הקריאטיב שלה קשר. אבל גם בלי לחכות לשרה, משפיעני רשת רבים עשו את מה שעשו בסבבים קודמים והסבירו לעולם בשפות שונות על הזוועות שמתרחשות בישראל. שוב, אזרחים לפני הממשלה.
בכיר בליכוד: “זה לא סוד שיהיה לנו קשה לנהל את המלחמה בהרכב הקבינט הקיים – גם ברמת קבלת ההחלטות וגם מבחינה ציבורית"
