בהלה המונית בכל הארץ בשל שתי התרעות שווא של צה"ל אתמול בערב. זה החל בשורה ארוכה ומאיימת של עשרות אזעקות שהופעלו כמעט בו זמנית בצפון הארץ, בחשש מפני חדירת עשרות כלי טיס בלתי מאוישים מלבנון, ובמקביל אליהן קריאה מיידית לתושבית להסתגר בבתים ואף לעמעם את האורות.
שעה קלה לאחר מכן התקבלה הודעה באפליקציה של פיקוד העורף, ולפיה על כל תושבי המדינה להיכנס למרחבים המוגנים עד להודעה חדשה, מבלי שנשמעו כלל אזעקות ברחבי הארץ. שתי ההודעות, לאחר רגעי חרדה, התבררו כשגויות, וצה"ל העביר מסרים לתושבים על חזרה לשגרה.
לפני כן, במהלך הבוקר, צה"ל דיווח כי זוהה ירי נ"ט משטח לבנון לעבר עמדה צבאית סמוך לערב אל־עראמשה בגבול. בעקבות האירוע, צה"ל תקף בירי ארטילרי ואף באמצעות כטב"ם של חיל האוויר. רשת אל־מיאדין דיווחה כי מדובר ב"מספר טילים" שנורו מלבנון לכיוון שטח ישראל, וטענה כי שניים נפגעו בעקבות התקיפה באזור אביבים. זמן קצר לאחר ירי הנ"ט התעורר חשש לחדירת מחבלים בראש הנקרה, אך הוא נשלל במהרה.
במקביל, דחקו ראשי הרשויות בגבול הצפון בצה"ל שלא להגיב עוד במעשים רפים כלפי המתקפות החוזרות ונשנות של חיזבאללה מלבנון מאז פרצה המלחמה בדרום ולפתוח במערכה צפונית שמטרתה הכרעה. גורמים בפיקוד הצפון מעריכים כי על אף האירועים התדירים מלבנון ומחיר הדמים הכבד שגבו ארגוני הטרור מחיילנו - בחיזבאללה לא מעוניינים להיכנס למלחמה מול ישראל וניתן להימנע ממנה.
את הקול המפתיע אולי של הנכונות לעמוד במחירי הקרבות ומכת האש שיבקשו בחיזבאללה להפיל על ערי ישראל, משמיעים דווקא האזרחים שדורשים מצה"ל להפסיק במדיניות הרחקת המלחמה ולפעול להכרעה והרחקת האיום. "אנחנו עומדים מול איום קיומי על המדינה", סבור אביחי שטרן, ראש עיריית קריית־שמונה. הוא מסביר כי "תגובה רפויה כלפי האויבים שמבקשים להשמיד אותנו, מדרום ומצפון, משמעותה סוף מדינת היהודים. זו ההזדמנות להכריע ואנחנו פה בעורף חסונים וערוכים ונותנים את הגיבוי המלא לצה"ל להתעסק בחזית הלחימה".
כמו מרבית ראשי הרשויות באצבע הגליל, בימים האחרונים הפציר שוב ושוב ראש המועצה האזורית הגליל העליון גיורא זלץ בתושביו להתפנות מהאזור למקומות בטוחים יותר. כ־80 אחוז מתושבי המועצה עזבו את בתיהם, והוא מצפה כי הממשלה וצה"ל ינצלו את המצב שבו ירדה הדאגה להגנת האוכלוסייה הסמוכה לגבול: "יש לנו הזדמנות לייצר מציאות חדשה שבה כל תושבי מדינת ישראל יוכלו לחיות בביטחון ללא שום איום. אנחנו נעשה את שלנו, אנחנו דורשים מהמדינה והצבא לעשות את שלהם".
בעוד בקיבוצי המועצות האזוריות הציעו לתושביהם אפשרויות לינה והארחה בקיבוצים מרוחקים, בעיקר האוכלוסייה החזקה מקרב תושבי הערים שלומי וקריית־שמונה מצאה לעצמם מחסה בטוח. שנים של מאבקים למען מיגון הצפון לא נשאו פרי והתושבים מוצאים עצמם לא מוגנים. "בקריית־שמונה רואים שיישובים מסביבנו מתרוקנים ושואלים מדוע אותנו לא מפנים ומרגישים מופקרים", אומר אביחי שטרן. הוא דורש כי "המדינה צריכה לייצר אחידות. יש אצלי אוכלוסייה רבה לא ממוגנת ואם המדינה לא מסוגלת לדאוג למיגון, שתוציא אותם מכאן".
"זו בדיחה אחת גדולה מה שקורה פה" הוסיף גם גבי נעמן, ראש מועצת שלומי, אתמול בראיון למשדר המיוחד של ynet שבמהלכו התייחס לאי־הפעלת תוכנית פינוי יישובים: "יש אלף משפחות ללא מיגון פה, זו הפקרות עצומה ומחדל גדול".
עשרות יישובים לאורך גבול לבנון מהר דב ועד ראש הנקרה נותרו כעת כמעט יישובי רפאים. מעטים מאוד מקרב התושבים שגרים בהם נשארו והם הומים כוחות צבא רבים. כלי מלחמה גדולים חורצים את השבילים שלא פגשו מאז 2006 במלחמת לבנון השנייה. הכניסות ליישובים הסמוכים לגבול סגורים ומסוגרים. חברי כיתת הכוננות של היישובים שומרים בפתח ומונעים, בהנחיית צה"ל, כניסה של אזרחים שאינם בני המקום.
מחדר המצב שבבניין המועצה האזורית מטה אשר שבצומת רגבה מנהל משה דוידוביץ את מאמצי הפינוי. הוא טוען כי בכירי הצבא ביקשו ממנו להנחות על פינוי התושבים אך אינם מוכנים לקחת אחריות על השלכות הבקשה ולהפעיל את התוכנית הלאומית לשיכון התושבים בבתי מלון ובתי הארחה מוגנים בשל העלות הכספית הכרוכה בכך.
ראשי המועצות האזוריות בגבול לבנון מוטרדים גם בשל המחסור הנרחב בנשקים להגנתם. "למרות הבטחות צה"ל בגזרה אין ולו נשק ארוך אחד בכיתות הכוננות של יישובי מטה אשר והמועצות הסמוכות", מתריע דוידוביץ, ראש המועצה מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות. עמיתו גיורא זלץ מסביר כי "לפני כ־4 שנים אספו בצה"ל את הנשקים מכיתות הכוננות בגלל חשש מגניבות ורק לפני כמה חודשים החזירו מספר בודד של נשקים ליישובים הקדמיים ובימים האחרונים הגדילו את מספרם בעוד בודדים".
