מחבלים סוחבים גופות של לוחמים בקלנועית ומריצות לגבול. זה היה אחד הדברים הראשונים שראו לוחמי סיירת גבעתי כשהגיעו לנחל עוז. "נתנו שם מכת אש, חיסלנו אותם". כמעט שבוע מפרוץ הלחימה, הפגשנו את סרן הדר וולף, סרן משה נריה וסרן יהודה כהן, מפקדי הפלוגות בסיירת, לראיון מיוחד.
לצד הקרבות, עסקו הלוחמים בחילוץ התושבים. אבל תושבים רבים, שהיו זמן רב בממ"ד וקריאותיהם לעזרה לא נענו - לא בטחו בהם תחילה. "דפקתי בדלת, צעקתי 'צה"ל'. האישה אמרה שהיא לא פותחת. היא שאלה אותי שאלות על המדינה, כדי שאוכל להוכיח לה שאני מצה"ל", מספר סרן כהן. "רק אז היא פתחה. הילדים קפצו עליי בבכי. אבא שלהם יצא להילחם ונהרג". סרן וולף היה בסיטואציה קיצונית אפילו יותר. "האב יצא, אחז באקדח ורעד. הוא איים לירות בי מטווח אפס. ניסיתי להרגיע אותו. ביקשתי שיניח את האקדח. בשלב מסוים הוא עשה את זה. נכנסנו וראיתי את המשפחה, אשתו והילדים".
כשנשאל על העובדה שבשעות הראשונות צה"ל לא הגיע לקיבוצים בעוטף, סגן כהן עונה: "עד שבע בבוקר נכשלנו כצבא. כשהאירוע התחיל, הכוחות התנהלו בצורה מעוררת השתאות. כולם נרתמו". סרן וולף מוסיף: "אנחנו תמיד לומדים שבלחימה אסור שנופתע, אבל גם אם נופתע - שלא נוכרע. וזה מה שהיה שם". סרן נריה מתאר את תמונת הניצחון שלו: "ייקח כמה זמן שייקח, אבל את הסיכומים של האירוע הזה נעשה כשיהיו לנו אזרחים על חוף הים בעזה, בלי קסדות, כשלא יישאר כלום מחמאס".
