"אני בהלם שהממשלה לא פתחה גיליון אקסל ולא התחילה לאייש לוויות. לאנשים נשרפו הבתים, אין להם איפה לשבת שבעה, קוברים בבתי קברות שהם לא מכירים בלי אף אחד מהמשפחה באחת וחצי בלילה. אנשים נקברו בחופזה, אף אחד לא ידע על הלוויות, באנו, היינו שם – אבל זה לא מחליף את הממשלה. ואני לא מדברת איתך עכשיו על השרים. אני מדברת על פקידי הממשלה. יש יותר מ־30 משרדי ממשלה. איפה הם? איפה הפקידים של משרדי התיירות, איכות הסביבה, הנגב וגליל המשרד למשימות לאומיות - תוציאו אנשים מהמחלקות, כל אחד שישים חולצה מכופתרת ותשלחו אותם לעמוד ליד המשפחה לעזור בכל מה שצריך".
יעל שרר (41) מדברת בכאב. האקטיביזם שבוער בה כבר הביא לה את הכבוד של הדלקת משואה ב־2022, בזכות הקמת הלובי למלחמה באלימות מינית, וכעת היא גייסה את מדליקי המשואות לדורותיהם ליוזמה שלה – הגעה ללוויות של קורבנות המלחמה.
"אנחנו מתפקדים במקום המדינה", אומרת שרר. "צירפנו את החבר'ה מהר הרצל, אישי ציבור שכבר שנים לא בפוליטיקה, שרים וחברי כנסת לשעבר, זוכי פרס ישראל ופרס נובל, הבאנו בעזרת משרד החוץ שגרירים שיצאו לפנסיה, גם הוועד האולימפי והפראלימפי התגייסו, והתחלנו לבקש מאנשים שפשוט יבואו ללוויות כדי לשמוע מהם הצרכים של המשפחה ולנסות לעזור. ויש כל כך הרבה לוויות. אני החזקתי יד לאימהות ולאבות מעל הקבר של הילדים שלהם. אני. לא אף אחד מהממשלה".
מה אתם רואים ושומעים מהמשפחות. הם שואלים איפה המדינה?
"אף אחד לא שאל למה אין נציג ממשלתי, אבל לי זה הציק. ראיתי שמביאים זרים של העירייה ושל חבורת הזמר, למה לא מונח גלגל עליו כתוב 'מדינת ישראל'? אלו חללים שלנו במלחמה, רצחו אותם. אנחנו עושים את זה כי אין מי שיעשה, בכל התחומים, אבל זה לא אומר שזו עבודה של העם. בעולם מתוקן זה היה צריך להתנהל אחרת, צריכה להיות עובדת סוציאלית שעומדת ליד אמא שחמישה ימים לא ידעה איפה הילד שלה, ופתאום יש זיהוי וקוברים אותו בהתראה של שעה. למה אין אף אחד שיכול ביום שאחרי להיות עם המשפחה הזו ולתת לה יד?
"אני לא יודעת אם זה עוזר למישהו שזוכה פרס ישראל שהם לא מכירים בא לתמוך בהם, או שמפקדים בכירים במילואים מגיעים, אני לא יודעת אם זה עוזר למשפחה שתת־אלוף שפרש בשנות השמונים בא לתת להם יד, אבל אולי כן, כי הוא היה ביותר לוויות וניחומי אבלים ממני ויודע מה לומר. זה מה שביכולתנו לעשות".
מה צריך לקרות בעיניך?
"לפקידי הממשלה יש את הבוסים שלהם, שהיו צריכים לקבוע תורנויות. במשרדי הממשלה יש אנשים טובים, אם היו אומרים להם: 'היום יש שלוש לוויות בגדרה, אנא השתבצו', היו באים. אף אחד לא אמר להם. יש אנשים טובים בממשלה, היא אחד המעסיקים הגדולים במשק, עשרות אלפי אנשים עובדים בה והם לא אנשים רעים. צריך להבדיל בין הדרג הפוליטי לבין עובדי הממשלה. אני יודעת בדיוק למה הם מסוגלים. ממשלה זה לא השר, אם היו אומרים להם לבוא הם היו באים".
אז למה לא אמרו?
"כי הממשלה לא החליטה להגיד. כי לא עשתה".
