המטרה הייתה מבצע נרחב מעבר לגבול ולקיחת בני ערובה - אבל משיחות שקיימתי עם גורמים המקורבים לחמאס ובמצרים, ברור שארגון הטרור הופתע מהיקף ההצלחה שלו. נראה כי חמאס לא חשב שיגיע למספר כה גדול של נרצחים ישראלים - ועכשיו הוא בצרה, ואינו יודע איך לצאת מזה.
ההנהגה המדינית של חמאס הייתה בסוד העניינים לגבי התקיפה, אך לא בפרטי הפרטים, וייתכן שלא ידעו על המועד המדויק. גם הם הופתעו ממספר הנרצחים, ובמיוחד מהדרכים הנוראיות שבהן הם נרצחו. בחמאס, כך נראה, גם לא לקחו בחשבון את עוצמת התגובה הישראלית, ובצמרת הפוליטית של הארגון יש גם מי שמעריכים כי ישראל עלולה להיות מוכנה להקריב את כל החטופים כדי לשנות את המשוואה בעזה. לטענת גורמים המקורבים להנהגת חמאס, אין כל משא ומתן אמיתי שמתקיים על שחרור החטופים.
כל צמרת הארגון בעזה, כולל מרבית הלוחמים, נמצאים עמוק מתחת לאדמה, בעיר המנהרות והבונקרים שלהם, בזמן שהאוכלוסייה האזרחית חשופה. בעוד המוני אזרחים נראים נענים לקריאות ישראל לנטוש את בתיהם ולנוע דרומה אל עבר הגבול עם מצרים, בחמאס מנסים הכל כדי למנוע זאת. ההבנה בחמאס ברורה: ככל שהאוכלוסייה תתפנה והשטח ילך ויתרוקן מאזרחים, כך ישראל תתקוף בעוצמה גדולה יותר, במטרה לפלוש קרקעית לעזה ולחסל את אנשי חמאס. בחמאס גם מבינים כי עוצמת הכוח שישראל מפעילה תוביל לכך שילך ויגבר הזעם של האוכלוסייה כלפי הנהגת הארגון - שלא לקחה בחשבון מספר הרוגים גדול כל כך מקרב תושבי עזה. מצב זה יקשה עליה להציג מול תומכיה בעולם הערבי ובכלל סיפור ניצחון. אל מול המטרה לכאורה של הסרת המצור או עסקה שתוציא את חמאס כמנצח בעיני העולם הערבי, הארגון מוצא את עצמו עכשיו מסובך, תדמיתית ופיזית.
וכל זה, כשהמטרה האמיתית של חמאס היא הגדה המערבית. אנשי חמאס הם גיבורים בעיני צעירי הגדה, הדגלים הירוקים של התנועה מתנוססים בכל מקום וברמאללה כבר מדברים על נכונות להקמת ממשלה לאומית משותפת של חמאס ופת"ח. אבל הנחישות הישראלית מובילה לכך שבזמן שברמאללה חמאס ישיג אולי הישג משמעותי פוליטית, הוא עלול לאבד את עזה.
בינתיים, רבים רואים בנשיא מצרים א־סיסי כמי שמחזיק את המפתחות לפתרון המשבר. רבים מאוד במצרים לא רוצים לראות אצלם את הפלסטינים מהרצועה, וחוששים שאם הם ייכנסו הם לא ירצו לחזור לעזה. א־סיסי תלוי מאוד בסיוע שיקבל מהקהילה הבינלאומית, והלחצים שיופעלו עליו ישפיעו גם הם. מכיוון שהיחסים שלו עם חמאס לא טובים, אפשרי בהחלט שהוא יבחר לעמוד לצידה של ישראל.
חמאס ממשיך לנסות להדהד את הטענה כי התקיפה בעוטף עזה הייתה תגובה לפשעי ישראל ולמצור המתמשך, אך עוצמת הזוועות שבוצעו טורפת את הקלפים. אם המטרה הייתה להסיר את המצור, איך ניתן להתמודד עם כך שמה שיבוא עכשיו הוא מצור אחר, והרבה יותר קיצוני? וגם בהקשר הזה, בחמאס מבינים שהמפתחות לסיום המלחמה נמצאים בידי ישראל.
בחמאס מבינים כי עוצמת הכוח שישראל מפעילה תוביל לכך שילך ויגבר הזעם של האוכלוסייה כלפי הנהגת הארגון - שלא לקחה בחשבון מספר הרוגים גדול כל כך מקרב תושבי עזה
