הקונטיינרים במחנה שורה צמודים זה לזה בשורה ארוכה. ארוכה מאוד. כשהדלתות של אחד מהם נפתחות, אנחנו רואים בפנים עשרות גופות שמונחות זו לצד זו על מדפי מתכת, עטופות בשקיות. 13 מכולות כאלה יש פה, ובאזורים אחרים ישנן עוד. בכל אחת יש 44 גופות. המשאיות ממשיכות להגיע, ובתוכן גופות נוספות.
הליך הזיהוי של גופות החיילים מתקיים בנפרד מזיהוי גופות האזרחים. בשל פרטי הזיהוי והרישום של החיילים, שיעור אלה שזוהו גבוה יחסית. כשמדובר באזרחים התמונה שונה. גופות רבות הגיעו שרופות, כרותות איברים, עדות נוראה לאכזריות של אנשי חמאס. גופות של מאות אזרחים טרם זוהו. במהלך סוף השבוע, כפי שפורסם ב־ynet, נקראו רופאי שיניים שטיפלו בתושבי העוטף ובמי שמוגדרים כנעדרים להעביר את הצילומים הדנטליים שלהם. הגופות במצב כה נורא שלא ניתן לקחת מהן דגימות דנ"א. רק בעזרת השיניים אולי ניתן יהיה להגיע לזיהוי.
תא"ל (מיל') ישראל וייס, בעבר הרב הצבאי הראשי, משתתף במאמצי הזיהוי. "אנחנו כבר שבוע במרוץ מסחרר", הוא אומר, "מעל אלף אנשים פועלים מסביב לשעון, במסירות אין־קץ, בניסיון לזהות את הגופות – כאשר לנגד עינינו המטרה הקדושה מכל: להביא את החללים לקבורה ולהעניק ודאות למשפחות. בכל שנותיי לא נתקלתי בכמויות ובמורכבות שאני נתקל בהן בימים אלו. יש כאן מקרים קשים ורבים, ואנחנו פועלים בחרדת קודש בכל מקרה ומקרה. אנו משתדלים לפעול מהר ככל האפשר, אך המשימה דורשת דיוק מרבי".
לאחר פינוי הגופות מיישובי העוטף הן עוברות בדיקות זיהוי. מי שאחראי על הטיפול בגופות, לפני ואחרי שלב הזיהוי, וכן על פינוין, הם מתנדבי זק"א. "התפקיד שלהו הוא לשנע גופות מהמכולות למקומות שבהם הן עוברות בדיקות, במקום אחד שיניים ובמקום אחר דנ"א", מסביר לוי וילהלם, אחד המתנדבים, "בגלל הכמות הגדולה הן לא עברו אחת־אחת, אלא בכמות עצומה, ולכן שמו אותן במכונות קירור. לפעמים לא הייתה ברירה ושמו גופות אחת על השנייה. קיבלנו הכנה ברמה הנפשית, אבל המצב קטסטרופלי. לפעמים השקית עלולה להיקרע וצצים החוצה חלקי ביגוד או גוף. לפעמים ילדים קטנטנים נמצאים בשקיות. נגלים לנו מראות מזעזעים. אנחנו מאוד מקווים שזה לא ישפיע עלינו בטווח הארוך, אבל מבינים שבשביל כל העם עלינו לעשות את העבודה, לשים יד מתחת לאלונקות הקדושות האלה".
בני שכטר, מתנדב בזיהוי גופות, מספר בדמעות על המראות הבלתי נתפסים. "מאתמול בלילה אני פה", הוא אומר, "לילה שלם אני משנע גופות, מרים ילדים שרופים, ילדים בלי ראשים. לפעמים אתה מרים רק רגל לבד. יש פה אנשים שהרימו ילד ואחר כך שמו לידו את הראש שלו. אני בן אדם בן 60 ואני מתפרק".
