בקיבוץ נחל עוז כבר הבינו שאין יותר מדי מה להציל ברפת של הקיבוץ שבה 400 חולבות. מזה עשרה ימים שהפרות לא נחלבות בגלל שמכון החליבה נהרס והושבת. חוליית המחבלים שפלשה לקיבוץ הגיעה גם למכון החליבה החדש והממוגן ושרפה חלקים ממנו, בעיקר את המערכות הטכנולוגיות. במקביל, נגרמו נזקים כבדים לתשתיות הקיבוץ.
גידי סבאג, מנהל הרפת אמר בשיחה עם "ידיעות אחרונות": "נגרמו נזקים לרפת וזה גרם לפרות לברוח, הן התפזרו ברחבי הקיבוץ והיה קושי לאסוף אותן. הרפת מושבתת לחלוטין ואנחנו שוקלים מה לעשות. התלבטנו אם לפנות את הפרות או להחזיר אותם לחליבה. אחרי 10 ימים שהן לא נחלבו, אני לא יודע עד כמה הפרות יוכלו לחזור לתת חלב. המחבלים גם שרפו לנו את המתבנים ולא נותר אוכל לפרות. המצב מאוד קשה, זה מפעל חיים שנחרב ביום אחד, אבל נקים מחדש את מכון החליבה".
בקיבוץ כיסופים המצב קשה הרבה יותר, אחרי שמנהל הרפת והעובדים נרצחו. אתמול בבוקר הוחלט לפנות את הפרות. בצער רב, אומרים בקיבוץ, הפרות החולבות יועברו לשחיטה והעגלות הועברו למשקים במושבים - שם ימשיכו לקבל טיפול. לעומת זאת, בקיבוץ מגן, נותר צוות ברפת שעובד באופן קבוע, למרות שמרבית התושבים פונו. הם מוגדרים "עובדים חיוניים".
בשאר הקיבוצים והמושבים מנהלים מלחמה של ממש כדי לשמור על החקלאות הענפה באזור עד כמה שניתן. בגידולי השדה קשה לאמוד את הנזקים מאחר והשטחים אסורים לכניסה, אבל ברור שהם משמעותיים שכן אספקת המים והדשנים נפגעה ובחלק מהמקרים הושבתה לחלוטין. בקיבוצים רבים הגיעו מתנדבים מכל הארץ על מנת לסייע לחקלאים שחלקם נרצחו, או נעדרים או חטופים.
סטיבי מרכוס מנהל רפת עלומים סיפר: "הם עשו נזק אדיר. קודם כל שני המחבלים שנכנסו רצו למתבנים והציתו אותם ואת הסלף של חלוקת האוכל. הם ירו על מכלי החלב, החריבו הכל. זאת רפת חדשה שחנכנו לפני 4 חודשים. בימים האחרונים התחלנו להשמיש אותה מחדש, גם בעזרת מתנדבים".
אדי פולונסקי מרפת אור הנר: "אנחנו עובדים רגיל, רק בשיגרה מתוחה. אנחנו עסוקים בלתמוך ברפתות שכנות שנפגעו, כמו למשל בעלומים ובמפלסים. נדע להחזיר הכל לקדמותו, רק שהממשלה תדע. בינתיים זה לא עובד, המדינה לא מבינה את גודל השעה. הבירוקרטיה מסרבלת הכל, גם בזמני מלחמה".
