רצועת עזה איננה רק בעיה של ישראל, אלא גם של העולם הערבי ושל הקהילה הבינלאומית - והעימות הנוכחי איננו עוד עימות נקודתי בין ישראל לחמאס, אלא שלב חדש במלחמה בין ישראל לאיראן, שהוא בעל השלכות על המזרח התיכון והעולם כולו.
לא במקרה, כמה ימים לאחר הזוועות שביצע חמאס בשטח ישראל החלה להגיע לכאן רכבת אווירית של מנהיגים ושרים מארצות־הברית, גרמניה, איטליה, בריטניה והאיחוד האירופי. תמונות התינוקות שנרצחו ונשרפו גרמו להלם עמוק במדינות רבות, בהן מדינות ערביות. אתמול, בזמן שהייתי בגבול עם עזה, צילצל אליי בכיר מאיחוד האמירויות כדי להביע סולידריות. "עד שלא תחתכו את ראש הנחש, זה יחזור על עצמו", הוא אמר. עניתי לו שזה לא כל כך פשוט, כי חמאס אינו רק תנועת טרור פוליטית־צבאית, אלא גם רעיון - ורעיון קשה להרוג. עם זאת, הסכמתי שלישראל אין אלטרנטיבה אחרת. ידידה אחרת, מסעודיה, שכבר שנים משתתפת בדיאלוג הסודי בין הממלכה לבין ישראל, כתבה לי: "אני מצטערת כל כך חביבי, לא יכולה לתאר לעצמי את מה שאתם חווים, השפעות האירוע הזה יורגשו במשך עשורים".
בשנת 2017 נכנסתי למוסול שבעיראק, ביום שאלפי חיילי דאעש ברחו מהמקום. ליוויתי את כוחות ה"פשמרגה" הכורדיים, שסביבם היה מגדל בבל של חיילים שדיברו בכמה שפות והיו חלק מקואליציה של 75 מדינות נגד "המדינה האיסלאמית". בהם היו גם אזרחים מעשר מדינות ערביות, שטייסיהן הפציצו יום ולילה את בסיסי דאעש. אתמול אחד הקצינים הכורדים שאליהם הצטרפתי אז, כתב לי: "תגיד בבקשה לרשויות בישראל שאם הם רוצים עזרה מאנשינו כדי לגרש מעזה את מנהיגי חמאס הארורים, אנחנו מוכנים לארגן בריגדה ולטוס מיד". עניתי לו שמעולם לא קרה שיחידות של צבא זר כלשהו השתתפו בלחימה למען ישראל. אך ההצעה הזו אינה מקרית: ישראל מהווה מקום מפגש בין הג'יהאד העולמי והעולם החופשי, וחלק מהמלחמה נגד ציר הרשע שבראשו עומדת איראן. כל מי שמאמין בערכי החיים והחופש אמור להבין את המציאות.
בגדר ההפרדה שמסביב לעיר מלייה, המובלעת הספרדית בצפון מרוקו, פגשתי לפני כמה חודשים את מוחמד, צעיר עזתי, עורך דין, שברח מעזה עם חבריו. הוא החליט לעשות זאת אחרי שחמאס תפס את סלון ביתו פעמיים, ובעקבות כך חיל האוויר הפציץ את דירתו בשתי ההזדמנויות. "אנחנו קורבנות של חמאס", אמר לי אז מוחמד, שמתגורר כיום בגרמניה במעמד פליט. המסקנה ברורה: העולם החופשי לא יכול לקבל את התעמולה שלפיה ישראל היא התוקף וחמאס הקורבן. זו תהיה תבוסתו.
כדי למוטט את שלטון חמאס, דרושה תמיכה מהקהילה הבינלאומית - כדי לעזור לאוכלוסייה האזרחית הפלסטינית בעזה לבנות מחדש את תשתיות הרצועה. מאז 2007, כשחמאס תפס את הרצועה באופן אלים, עזה הפכה לגורם מתמיד של אי־יציבות אזורית ועולמית. למען תושבי שדרות ועוטף עזה, באזור שבו ריח המוות עדיין באוויר, ולמען שני מיליון פלסטינים בעזה שכבר 16 שנה סובלים תחת רגלי חמאס - דרושה רעידת אדמה. ובדיוק כמו במקרה של דאעש, דרושה קואליציה בינלאומית.
כדי למוטט את שלטון חמאס, דרושה תמיכה מהקהילה הבינלאומית - כדי לעזור לאוכלוסייה האזרחית הפלסטינית בעזה לבנות מחדש את תשתיות הרצועה, במימון ערבי ובינלאומי