"ופתאום נפגשנו בבארי. מי אם לא אתה תגיע הכי מהר, למקום הכי קשה והכי מסוכן?" במילים אלו נפתח ההספד שכתב א', סגן־אלוף בשייטת, לחברו הטוב סגן־אלוף אלי גינסברג ז"ל, לוחם השייטת לשעבר ומפקד בית הספר ללוט"ר שנהרג בלחימה בדרום ביום ראשון שעבר.
"ואיזה כיף ומרגיע היה לפגוש אותך שם - במקום שהיה יפה ופורח, והפך באחת לעמק הבכא", הוא ספד לחברו, "נפגשנו בשבת האחרונה, בגיהינום הזה. החיבור שלנו נוצק בזיעה, בדם וברעות של 23 שנים. מסלול החיים שבחרנו הוביל את שנינו לתופת בבארי. למה אני חזרתי ואתה לא? אלוהים יודע, אני לא".
סגן־אלוף א' סיפר על העתיד בלי חברו הטוב. "אחרי כל השנים הארוכות שלנו בצבא יחד, היינו אמורים גם להשתחרר ביחד, בחודש הבא", הוא אמר, "לאזרחות אצא לבד. את מלכי שלך, את מיקה, אוריה, תמרי ורזי, נעטוף ונחבק תמיד. 'הכל בסדר, אני מעליך', כך צעקת אליי באמצע הקרב בבארי. מעליי זה בסדר, אבל לא כל כך גבוה מעליי, בשמיים. זה רחוק מדי ומוקדם מדי".
