אשקלון מורגלת לצערי לסבבי לחימה. יותר מעשור שאנחנו חיים כאן תחת אש, נושאים בתואר המפוקפק של העיר המטווחת ביותר בישראל, אבל עכשיו אנחנו במציאות אחרת - מציאות של מלחמה.
אנחנו יודעים לתת מענה בחירום, מתורגלים במצבים מהסוג הזה, אבל המלחמה הזאת חשפה את ההזנחה רבת השנים של כל ממשלות ישראל לדורותיהן את העיר אשקלון. עשרות אלפי בתים באשקלון נעדרי מיגון, כ־40,000 תושבים, מילדים קטנים ועד קשישים, מאנשים עם צרכים מיוחדים ועד מבוגרים בכיסאות גלגלים, מרימים את ידיהם לשמיים בתחינה לנס. עבורם כל אזעקה היא פוטנציאל למוות.
בשש השנים האחרונות אני זועק זאת מול כל ממשלה באשר היא, ודורש למצוא פתרון מיגון ראוי לאשקלון. התקציבים לא נמצאו, ההבטחות נשארו רק על הנייר. עשרות אלפי רקטות שנורו במרוצת השנים לעבר העיר והפכו את חיינו לסיוט, ואת ילדינו לפוסט־טראומטיים, לא הזיזו למקבלי ההחלטות.
אנו סופגים כאן לאורך השנים אבידות, נזקים כבדים בגוף, ברכוש ובנפש, בכל ימי לחימה כאלה מצטרפים מאות נפגעי חרדה - ואף אחד לא טורח אפילו לפצות אותם. עסקים כאן קורסים כי אי־אפשר לנהל עסק שחייבים לשתק כל חצי שנה, ואף אחד לא מדבר איתנו על הקלות, על הטבות מס, שאנו זכאים להן בצדק ולא בחסד.
למרות המציאות הבלתי נתפסת עימה מתמודדים תושבי העיר שלי, הם מפגינים חוסן מעורר השראה. אני פוגש אותם בזירות הנפילה, עוצר את הדמעות, מחזק אותם ואומר להם - אתם גיבורים! ומגיע לכם יותר מהמדינה שלכם, שהזניחה אתכם ולא העניקה לכם את הטיפול לו אתם ראויים. יש לנו רק דרישה אחת לממשלה - אל תעצרו, אל תהפכו את המלחמה הזו לעוד סבב לחימה. הבטחתם להשמיד את חמאס ואת הג’יהאד - פחות מהתוצאה הזו לא נקבל.
