על אף שתושבים רבים מהיישובים הצמודים לגבול לבנון לא המתינו להחלטה הרשמית של המדינה על פינוי האזור, יעל ממשגב עם החליטה להמתין ככל הניתן. אתמול, עם הודעת המדינה בנושא, היא כבר נאלצה לצאת מהיישוב. "השכנה שלי ואני רצינו להישאר, אבל השלב הבא היה אקדח על הרקה", היא משתפת. "אין לנו ברירה, זה ממש כואב".
על פי הודעת רשות החירום הלאומית (רח"ל) במשרד הביטחון וצה"ל, יפונו לבתי הארחה בסבסוד המדינה תושבי הצפון המתגוררים במרחק של עד שני ק"מ מגבול לבנון. התוכנית, משפיעה על כמעט 30,000 אזרחים מ־28 יישובים (ראו מפה) שעל פי ההערכות צפויים לשהות מחוץ לבתיהם במשך שבועות ארוכים.
אחת מהתושבות הנוספות שעזבו את מקום מגוריהן לאחר הודעת המדינה היא פרן כהן, תושבת קיבוץ דפנה שמובילה ביחד עם חבריה מאמצים למציאת פתרונות אירוח ל־180 משפחות. "לא יכולנו להישאר כי היה צו פינוי והצבא הבהיר שהקיבוץ שלנו הוא מעתה שטח צבאי סגור", סיפרה. "עזבנו את הבית בידיעה שמי יודע מתי ואיך נקבל אותו בחזרה. עכשיו אנחנו מנסים להתאושש מהיום הזה". הלילה, התארחה פרן בבית אחיה ומקווה היום לקבל עדכון היכן היא ושכניה לקיבוץ ילונו עד שתחלוף הסכנה. גם אלומה אליהו ואימה משתולה עזבו אתמול את ביתן והגיעו למלון פלאזה בנוף הגליל. "אנחנו רגילות להיות במלון בנסיבות של חופש, הכל כל כך מוזר", שיתפה אלומה. "כשנפל הנ.ט במושב ושמענו שנהרג אדם היינו בחרדה עצומה והסתגרנו בממ"ד בלי לדעת מה קורה בחוץ, ביישוב. אנחנו עזבנו, אבל אבא שלי חבר כיתת הכוננות ואחי וגיסי גוייסו גם הם להגנת שתולה".
כיתות כוננות ובעלי תפקידים חיוניים נשארו גם בשאר היישובים. בהם, עופר מושקוביץ, חקלאי ממשגב עם שקרא לחבריו ליישוב לעזוב בהקדם: "יש צוותים שצריכים להישאר פה, צריכים לשמור על מה שיש. מי שלא צריך להיות פה שיתפנה, אנחנו לא מחפשים עניינים ועושים את מה שמבקשים מאיתנו. אל תהיו גיבורים חברים, תיסעו, תתרחקו". גם יפעת גבישי, מקיבוץ דן, תישאר בביתה – בעוד שבתה עזבה את הקיבוץ עם בן זוגה. בעקבות ההחלטה על פינוי האזור, היא הלכה אתמול להצטייד במזון ובציוד: "אני בתחום החינוך ולכן אני לא יכולה לעזוב. בקיבוץ נשארו רק מעט מאוד אנשים, כיתת כוננות ואנשים מתחומי החינוך והרווחה החיוניים. כל השאר עזבו. קצת פחות נעים שיש מעט מאוד אנשים, אבל הכל טוב".
הפעלת התכנית אושרה על ידי שר הביטחון יואב גלנט, ופיקוד הצפון עדכן בכך את ראשי המועצות, כאשר התכנית תנוהל על ידי הרשויות המקומיות, משרד הפנים ורח"ל במשרד הביטחון. אתמול, הדגיש דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, כי הצבא תגבר כוחות בצפון ומסר כי הפינוי נועד "להקטין את הסיכויים לפגיעה בחיי אדם ולאפשר לצה"ל חופש פעולה, במידה ויידרש".
ההחלטה על הגבלת הפינוי בתמיכת המדינה לשני קילומטרים מהגבול בלבד עוררה אתמול זעם בקרב יישובים הנמצאים במרחק מעט יותר גדול. לאחר שתושבים רבים גם באזורים אלה התפנו לנוכח המתיחות, הזהירו אמש ראשי היישובים כי אם ההחלטה לא תשונה התושבים יחזרו לביתם בשל הקושי לממן את השהות הרחק ממנו, ובכך יסכנו את עצמם. בין היישובים בהם התעורר החשש, נמצאים אילון, מצובה, דן, שניר, סאסא, צבעון והגושרים. "אני דורש שהיישובים מצובה ואילון, שגם הם ספגו בימים האחרונים טילים, ייכללו ברשימה", קרא משה דוידוביץ', המכהן כראש המועצה האזורית מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות. אף שבירך על ההחלטה להוציא צו פינוי ליישובים הסמוכים לגדר, כעת הוא נאלץ להפעיל לחצים על אנשי הממשלה, משרד הביטחון וצה"ל בדרישה שימצאו פתרונות שהייה ממומנים גם לכ-2,400 תושבי שני היישובים שחורגים בכמה עשרות מטרים מהטווח שצה"ל קבע.
גם נעמי בכור, תושבת קיבוץ אילון, הייתה מאוכזבת מההחלטה: "כואב לראות שהמדינה מפקירה את תושביה. יישובים שנמצאים 200 מטר מאיתנו כן קיבלו את פקודת הפינוי, ואנחנו שקרובים מאוד לגבול וחשופים לירי בדיוק כמוהם - לא קיבלנו". נעמי, היא לא היחידה שכבר עזבה את ביתה – מבין כ-1,200 תושבי קיבוץ אילון נותרו בו כעת בפועל רק כ-130, בעיקר חברי כיתת הכוננות וצוות החירום היישובי. "אנחנו לא רוצים להגיע למצב שאותו פגשו ביישובי עוטף עזה עם הסתערות חמאס. החיזבאללה מחכה לתושבים שלנו והם יחזרו. בצבא מתנערים מאחריות כאילו לא למדו כלום ממה שקרה לפני שבוע", התריעה לנוכח המצב לילך אגרא, מנהלת הקהילה בקיבוץ. ראש עיריית קריית שמונה מתח ביקורת על ההחלטה גם כן וקרא: "ההודעה הזו מקוממת. דין קריית שמונה לא שונה מדין יישוב אחר. אני לא מצליח להבין עד עכשיו מה שונה שכונת יובלים מכפר יובל או בימת תל חי מכפר גלעדי. ההחלטה הזאת לא מתקבלת על הדעת".
בתוך כך, באיגרת שמופצת היום לחיילים התייחס הרמטכ"ל גם למתיחות הרב זירתית וכתב: "אנחנו נחושים ומאוחדים במשימתנו להגן על הבית וערוכים לכל תרחיש ובכל הזירות. צה"ל ינצח בזכות הדבקות במשימה, עוז הרוח והרעות".
עופר מושקוביץ, נשאר במשגב עם: "יש צוותים שצריכים להישאר, מי שלא צריך להיות פה שיתפנה"
יעל, עוזבת את משגב עם: "אני והשכנה רצינו להישאר, אבל אין לנו ברירה. זה ממש כואב"
