ארז טל ואברי גלעד עוד לא התרגלו לחלוק אולפן וכבר רצועת המלחמה שלהם בקשת ראתה שני רגעים מצמררים. הראשון, בליל שישי, היה אובדן העשתונות של עידן רייכל, שקטע ריאיון לאור מה שנראה כמו התקף חרדה בשידור חי. הייתה זאת תזכורת כואבת לאופן שבו אסון 7 באוקטובר והמלחמה שמתחוללת עלולים לפגוש כל אדם ולהתפרץ בלי התראה. באותם רגעים רייכל לא היה "עידן רייכל" – יוצר מצליח ואייקון לאומי - אלא עוד ישראלי שאיבד מישהו מאוד קרוב לו, והוא אוסף את נפשו אחרי שהתנפצה לאלפי רסיסים.
הרגע השני היה שלשום בלילה, עת התייצב ג'קי לוי, שחמישה מבני משפחתו נחטפו, וחשף שבאמת שום דבר כבר אינו קדוש, גם לא נושא החטופים. מתברר כי לפגישה עם ראש הממשלה, שזומנה בהתראה אפסית ונערכה בבסיס צבאי עם האדם הכי מאובטח במדינה, נכנסו לפתע כמה בני משפחות של חטופים שלא הגיעו אליה דרך המטה שמייצג את רוב המשפחות, אלא דרך "פורום" שאיש לא הכיר. לפי לוי, אחד מהם אמר על בתו שנחטפה: "אם הצלתה היא אלמנט שעשוי לפגוע בהצלחת צה"ל בעזה, אז הוא מוכן לשלם את המחיר".
על אותו מסר חזר צביקה מור, שבנו איתן נחטף והשתתף גם הוא בפגישה, בראיון שלשום ל"הפטריוטים" בערוץ 14. אולם מור חשף שם פרט מידע משמעותי על הנסיבות המוזרות שבהן התרחש האירוע: "באנו לשם עם חששות מאוד כבדים", אמר מור, "כי מי שהזמין את המפגש הזה, אנחנו קיבלנו איזה מודיעין שהוא קשור לכוח קפלן וכל זה". לא ינון מגל ולא יתר התגרנים בפאנל שאלו: למה משפחה של חטוף צריכה "מודיעין"? ומי לעזאזל עוסק בהפצת "מודיעין" (כלומר רעל טהור) בעניין כל כך רגיש?
לא פלא שהזעזוע של לוי – לא בדיוק נער הפוסטר של ההתנגדות לשלטון - הפך לזעם. בהופעה אמש בחדשות כאן הוא אמנם נדרש לכל סבלנותו וכישוריו כמספר סיפורים כדי להתגבר על חוסר היכולת של טלי מורנו לתת למישהו לנשום, אבל הוא עמד במשימה. ניכר כי מה שהגביר את סערת הנפש שלו הייתה ההודעה מטעם לשכת ראש הממשלה, לפיה "בזמן הביקור הגיעו למקום, ללא תיאום, מספר משפחות שהציגו עצמן כמשפחות שיקיריהן חטופים, וביקשו גם הן להיכנס. בקשתן אושרה והן הצטרפו לפגישה". בהתחשב במה שידוע על אבטחת אישים בכלל וראש ממשלה בפרט, מידת הרצינות של התגובה מלמדת שיעור חשוב: לפעמים בלשכת נתניהו לא מסתפקים בהעלבת האינטליגנציה ומשתדלים גם לירוק עליה.
במהלך השיחה ניסה מיכאל שמש למצוא בקיעים בטענות של לוי, או לפחות להסביר כי לא כל מה שנראה תמוה הוא גם בהכרח זדוני. כמובן שזאת מלאכתו: להבדיל בין עובדות להשערות וחלילה קונספירציות. אולם רועי שרון היה זה שנאלץ להזכיר לו את השתתפותם של יועצים פוליטיים בישיבות של מערך ההסברה, את מסע הדילוגים של יעקב ברדוגו בין האולפן ללשכת נתניהו ואת האפקט המצטבר של עדויות על עסקנות פוליטית בזמן חירום. קצת מצחיק שכתב צבאי צריך לציין זאת באוזני כתב פוליטי, אבל כנראה שזה אחד הדברים הכי פחות מופרעים שמאפיינים את הימים העצובים הללו.
