ישראל משיבה כעת מכה אחת אפיים בתגובה לטבח המזעזע שחמאס ביצע באזרחיה. קברניטי המדינה הבהירו כי לא מדובר בעוד מבצע, אלא במלחמה. ואולם, כל אזרח בר דעת יודע כי "המלחמה היא המשך המדיניות בדרכים אחרות". לכן אך טבעי שהעם בישראל יבין: מהי המדיניות שאליה חותרת ישראל בסופו של דבר? איזו תכלית מדינית נועדה המלחמה להשיג ביום שאחרי? בשם מה יקפחו עוד ועוד חיילים ישראלים את חייהם, קל וחומר האוכלוסייה האזרחית בעזה? מה יבטיח שלא נשקע לתוך עשורים של רצועת הביטחון של דרום לבנון, רק בגרסת עזה? ומי ערב שאנו לא מייצרים את חמאס, הדור הבא?
אזרחי ישראל הורגלו לא לשאול שאלות בתוך מציאות שבה הסכסוך "מנוהל", והמחיר שאותו הם משלמים קטן לאין שיעור לעומת המחיר שמשלמים הפלסטינים. אבל עכשיו, אחרי שפקד אותנו האסון, אחרי ששילמנו כולנו בחיי חברים ומשפחה, כש־200 ישראלים נתונים לחסדיהם של אנשי חמאס כשבויים, ואחרי מבצעים צבאיים כה רבים שביצעה ישראל בעזה, דווקא עכשיו מגיע לנו יותר מאי פעם לקבל תשובה ברורה לשאלה: מה ישראל מבקשת להשיג במלחמה הזו?
בהיעדר תשובה כזו עד כה, אני מבקש להציע אחת. רבים ורבות מהאקדמיה והתקשורת, בישראל ובעולם, מדגישים שוב ושוב שהקונספציה קרסה. במילים אחרות, חמאס לא קיבל את התפקיד שייעדה לו ישראל בתור "קבלן משנה" ברצועת עזה. חמאס בחר בדרך המלחמה באופן המזוויע ביותר, ומבחינת ישראל אין כעת שום הצדקה להמשך שלטונו ברצועה. אבל אם היום שאחרי המלחמה ברצועת עזה הוא אכן יום ללא חמאס, או לפחות ללא הזרוע הצבאית שלו, אזי קונספציה נוספת חייבת לקרוס - והיא הצורך בסגר שנמשך כבר 16 שנה על רצועת עזה, כמו גם הצורך בכפיית הנתק בין עזה לגדה המערבית (המכונה גם מדיניות הבידול). על ישראל אפוא להכריז כעת: במחיר חיסול היכולות הצבאיות של חמאס, יוסר באופן הדרגתי הסגר המוחלט שמטילה ישראל על רצועת עזה מאז 2007 ותתאפשר מחדש תנועה חופשית של אוכלוסייה וסחורות בין עזה לגדה המערבית.
פתיחת עזה לעולם תקל את הדחק הבלתי אנושי ברצועה, תשפר את מצבה הכלכלי ותאפשר לפלסטינים לייצר אדמיניסטרציה משותפת לעזה ולגדה. הרשות הפלסטינית לא צריכה להיכנס לעזה על כידונים ישראליים, אלא למזג לתוכה את האדמיניסטרציה האזרחית הקיימת ברצועה או לפעול במקביל אליה. זה פתרון עדיף בהרבה מדה־חמאסיפיקציה של כל הפקידות והמשרדים הממשלתיים ברצועה, שכן אופציה כזו בהכרח תביא לכאוס אזרחי וליצירת שכבה של בעלי ניסיון מחוסרי עבודה שינהלו את המשך המאבק מול ישראל.
יעד מדיני בדמות הסרת הסגר תמורת פירוז יאפשר לישראל להגביל את המאמץ הצבאי ולהגדיר את מטרות המשא ומתן שאמור לבוא אחריו. ההכרזה על כך בשלב זה, לפני שהצבא נבלע אל תוך הרצועה, תבהיר לאזרחי ישראל, לפלסטינים ולעולם שצופה מנגד כי לפעולה הצבאית, על כל מחיריה הנוראים, יש מטרה קונסטרוקטיבית שתשנה את המציאות בשטח עבור כל יושבי הארץ הזו. ישראל ספגה מכה קשה מנשוא, אך אסור שהיא תפעל כעת מתוך רגשי נקם. פעולה צבאית ללא מטרה מדינית תביא לאלפים של קורבנות במלחמה הזו ולכיבוש מתמשך מבלי נקודת יציאה ברורה.
ד"ר דותן הלוי הוא פוסט־דוקטורנט באקדמיה ע”ש פולונסקי במכון ון ליר בירושלים, שמתמקד בחקר ההיסטוריה של עזה, וחבר פורום "היום שאחרי המלחמה"
על ישראל להכריז: במחיר חיסול היכולות הצבאיות של חמאס, יוסר באופן הדרגתי הסגר המוחלט על רצועת עזה ותתאפשר מחדש תנועה חופשית של אוכלוסייה וסחורות בין עזה לגדה המערבית
