"אני בא לישראל עם מסר אחד, אתם לא לבד. אתם לא לבד. כל עוד ארה"ב כאן, אתם לא לבד. המתקפה השאירה פצע עמוק בלב האומה. יותר מ־1,300 ישראלים נרצחו, מתוכם גם אזרחים אמריקאים, מאות צעירים שהיו בפסטיבל מוזיקה נורו ונרצחו. עשרות חפים מפשע, הורים לילדים, נלקחו כבני ערובה. תינוקות נטבחו, משפחות שלמות נרצחו, נשים נאנסו, גופות נשרפו בחיים. הזוועות הללו מזכירות לנו את המעשים האיומים של דאעש.
אי־אפשר לתרץ דברים כאלה. הברוטליות שראינו הייתה פוצעת כל מקום בעולם, אבל כאן בישראל אפילו יותר מכך. חג יהודי קדוש הפך להיות חלק מהשואה של העם היהודי, הביא אל פני השטח זיכרונות איומים מרצח עם, מאנטישמיות נגד העם היהודי. העולם ניצב מנגד בשעתו, ראה וידע ולא עשה דבר. אנחנו לא נעמוד מנגד ולא נעשה כלום. לא היום, לא מחר ולא לעולם.
אלה שמחכים לשמוע מה קרה עם המשפחות לא לבד. אנחנו עובדים עם שותפים ברחבי האזור, מחפשים כל דרך להביא הביתה את אלה שנלקחו כבני ערובה בידי חמאס. אני לא יכול לדבר בפומבי על כל הדברים, אבל אני מבטיח לכם שכנשיא ארה"ב אין דבר בסדר עדיפות גבוה יותר מלהחזיר את כל בני הערובה, החטופים.
אלה שמתאבלים - ההורים, האחים, החברים - אני יודע שיש חור שחור בליבכם. הכעס, העצב, השאלות. אתה מתבונן בכיסא ריק ומתמלא צמרמורת...
... מדינת ישראל נוסדה כדי להיות מקום בטוח ליהודי העולם כולו. אמרתי כבר מזמן שאם ישראל לא הייתה קיימת היו צריכים להמציא אותה. אולי היום אתם לא מרגישים זאת, אבל ישראל היא עדיין המקום הבטוח ליהודים. אני מבטיח לכם שנעשה כל מה שביכולתנו כדי להבטיח שהעולם יידע זאת. לפני 75 שנים, 11 דקות לאחר שהמדינה נוסדה, הנשיא טרומן היה הראשון שהכיר במדינת ישראל. ניצבנו לצידכם אז, ואנו ניצבים לצידכם גם היום... כולם יודעים שישראל חזקה מתמיד, והמסר שלי לכל מדינה, לכל אויב שרוצה לתקוף את ישראל, זה בדיוק כפי שאמרתי לפני שבוע - Don't, Don't, Don't.
מאז המתקפות, תיארנו אותן כאילו שזה אסון התאומים של ישראל. למדינה בגודל של ישראל זה למעשה 15 פעם אסון התאומים. אולי המספרים שונים, אבל אני בטוח שהזוועות הללו נתנו את אותה תחושה איומה שהייתה בארה"ב באותו זמן - ההלם, הכאב, הכעס, כעס נורא.
אני מבין, והרבה מאוד אמריקאים מבינים, אי־אפשר להתבונן במה שקורה כאן לאמהות, אבות, סבים, סבתות, ילדים, טף ולא לזעוק לצדק. צדק חייב להיעשות. אבל אני מזהיר אתכם, אף שאתם מרגישים את הכעס הזה, אל תיתנו לו לנצח אתכם... צריך לחשוב על המטרות בצורה אובייקטיבית ולחשוב איך להשיג את היעדים האלה.
רוב הפלסטינים הם לא חמאס. חמאס אינו מייצג את העם הפלסטיני. חמאס משתמש בחפים מפשע, משפחות בעזה, כמגן אנושי. גם העם הפלסטיני סובל מאוד. מאוד כעסתי כששמעתי מה קרה בבית החולים בעזה. בהתבסס על המידע שקיבלנו היום, מסתבר שמדובר בשיגור כושל של הג'יהאד האיסלאמי. ארה"ב מגינה על חיים במהלך מלחמה, וגם האנשים בעזה צריכים אוכל, מים, תרופות, מקלט.
היום אני מבקש ליצור מצב שבו ניתן יהיה לסייע לחייהם של תושבי עזה, כמובן תחת פיקוח שהעזרה והסיוע הללו יגיעו לאזרחים ולא לחמאס... אתם מדינה יהודית, אבל אתם גם דמוקרטיה. כמו ארה"ב, אינכם חיים לפי הטרור. אתם חיים לאור החוק וישנם גם חוקי מלחמה. הדבר הזה מבדיל אותנו מהטרוריסטים, משום שאנחנו מאמינים בכבוד האדם באשר הוא - ישראלי, פלסטיני, ערבי, יהודי, מוסלמי, נוצרי - כל אחד. אלה הערכים שהופכים אתכם למי שאתם. אם אנחנו מוותרים על זה, המחבלים מנצחים. ואנחנו לעולם לא ניתן להם לנצח.
כאשר אנחנו ניצבים מול טרגדיה ואובדן, צריך לחזור להתחלה ולזכור מי אנחנו. כולנו בני אדם אשר נבראו בצלם אלוהים. אתם משרים תקווה ואור לכל כך הרבה אנשים בעולם. את זה המחבלים רוצים להרוס. את זה הם מתכוונים להרוס משום שהם חיים באפלה, אבל אתם לא, לא ישראל. אתם מדינת מצפונית, בדיוק כמו אמריקה, ואינכם נמדדים רק על ידי הכוח. אנחנו נמדדים גם על ידי כוח הדוגמה, ולמרות הקושי אנו חייבים להמשיך לרדוף שלום. למצוא דרך לגרום לישראל ולעם הפלסטיני לחיות בביטחון, בשלווה ובשלום. אני קורא לזה 'פתרון שתי המדינות'... אני רוצה להגיד לכם - המחבלים לא ינצחו, החירות תנצח.
אני רוצה לחזור להתחלה, אתם לא לבד. ארה"ב איתכם... בפעם הראשונה שנפגשתי עם ראש ממשלת ישראל, לפני 50 שנה, ישבתי עם גולדה מאיר במשרדה וישב שם עוד אדם שהפך להיות ראש הממשלה אחר כך. היא הראתה לי מפה ואמרה כמה המצב גרוע, ולפתע הסתכלה אליי ואמרה לי 'אולי תרצה להצטלם?' הבטתי בה, היא קמה מהשולחן והלכה איתי למסדרון, שם עמדו צלמים. אנחנו עמדנו כתף אל כתף, ומבלי לומר דבר נוסף היא אמרה: 'מדוע אתה נראה מודאג כל כך, סנאטור ביידן?' אמרתי לה 'מדוע? כמובן שאני מודאג'. היא התבוננה בי ואמרה: 'אל תדאג, סנאטור ביידן, לנו הישראלים יש נשק סודי - אין לנו מקום אחר ללכת אליו'.
ובכן, היום אני אומר לכל מדינת ישראל, גם לארה"ב אין מקום אחר ללכת אליו. אנחנו עומדים איתכם והולכים איתכם צעד־צעד לקראת הימים הטובים שיבואו, והם יבואו. כפי שאומרים בעברית, ואני לא אנסה כי אני ממש נורא בשפות, אני אומר את זה באנגלית - עם ישראל חי! עם ישראל חי! ישראל תהיה בטוחה, דמוקרטית ויהודית. היום, מחר ולנצח, ואלוהים יגן על אלה הנאבקים למען השלום. אלוהים יגן על מי שעדיין במצוקה. תודה רבה לכם".
