אחרי ימים ארוכים של חיפושים, הגיעה הבשורה המרה: אבשלום הרן, מעמודי התווך של קיבוץ בארי, נרצח בטבח האכזרי בשבת השחורה ב־7 באוקטובר. הרן, בן 66 במותו, שימש עד לפני כמה שנים כמנכ"ל משקי הקיבוצים. אתמול הובא למנוחות בבית העלמין בעומר. שמונה מבני משפחתו מוגדרים עדיין נעדרים.
מאות חברים ובני משפחה ליוו אתמול בדרכו האחרונה את אחד ממובילי הקיבוץ המשגשג, שספג את המכה הקשה ביותר במלחמה. עדיין לא ברור מה עלה בגורלם של שושן, אשתו של אבשלום הרן ז"ל, בתם עדי, בן זוגה טל וילדיהם, נווה בן ה־8 ויהל בת ה־3, הדודה שרון אביגדורי ובת הדודה נועם אביגדורי בת ה־12 וכן לילך קיפניס, אחותה של שושן, שבעלה אביתר נרצח אף הוא בטבח.
בנו יובל התקשה להיפרד. "אבא, אני לא מאמין שזה אמיתי", אמר מעל הקבר. "היית אבא טוב כל כך, אהבת אותנו ואנחנו אותך. רציתי להתקשר אליך, וכל השבוע אין לי למי. רק ביום רביעי, לפני שבועיים, ישבנו בחדר האוכל ודיברנו על החופשה המשפחתית. היית השראה לכל דבר בחיי. אני בטוח שעשית כל מה שאפשר כדי לשמור עלינו".
שקד, בתו, אמרה מבעד לדמעות: "אבא, אני כל כך כועסת. זה לא פחות מבלתי אפשרי להיפרד ממך עכשיו. איך נפרדים מהאבא הכי טוב בעולם? תמיד אמרת שאין דבר שלא תעשה בשבילנו. היית אדם חכם ואוהב, שנגע בלבבות של רבים. ועכשיו יש לך משימה קריטית שם למעלה - להחזיר את המשפחה הביתה מהר, בריאים ושלמים".
בן סוכמן, מנהל דפוס בארי ספד לו: “כשהגעתי לעבוד בדפוס לפני כ־25 שנה, השם אבשל כבר היה אגדה. ידענו שאיתך אנחנו בידיים טובות. אבשל תמיד תמך, עודד, התווכח, עזר, ייעץ, הקשיב, שכנע. מקצוען בדרגה הגבוהה ביותר, ולא לשווא חברי כנסת, ראשי חברות ומשקיעים באו להתייעץ איתו.
“אנחנו נפרדים השבוע מטובי בנינו ובנותינו, ותקצר היריעה ברגע קשה זה מלפרט את כל היוזמות של האיש המיוחד הזה. לא לשווא נבחרת לכהן כמנכ”ל משקי הקיבוצים. לא בשל פוליטיקה, לא בשל מרפקים. בשל כשרון אדיר ואכפתיות. אבשל לא יהיה איתנו כשנגשים את החזון שלו, שלנו. אבל אנחנו נהיה. נקום מהכאב הבלתי נתפס. זו ההבטחה שלי ושל משפחת דפוס בארי. בארי שלנו תשגשג, לעולם לא נשכח אותך”.
אמו של אבשלום הרן, רות הרצמן, סירבה להאמין: "אבשלום, בני, אנשים יפים חיים בבארי. זה בלתי נתפס כיצד משהו כל כך יפה יכול להיהרס בצורה כזו. אני למדתי מהמלחמות ועבדתי לא מעט, ואתה היית אזרח נאמן, אדם טוב ומסור למשפחה. נתגעגע אליך, אבשלום, בני".
איל דבורי מקיבוץ בארי ספד לו ואמר: "אבשלום היה דמות דומיננטית בתחום הכלכלה בקיבוץ. הוא נמנה על עמודי התווך בקהילה, והיה מלא אנרגיה. הוא היה העוגן של משפחתו".
