השחרור של יהודית ונטלי רענן הוא אירוע מרגש שמביא קצת אור בימים חשוכים אלה. שתי חטופות שוחררו על ידי הזרוע הצבאית של חמאס והן בריאות ושלמות. ועדיין, מדובר פה במהלך ציני ומכוון של הזרוע הצבאית של הארגון שנועד להשיג כמה מטרות: לשפר את תדמית הארגון בפני הקהילה הבינלאומית ובעיקר האמריקאית; לעורר את דעת הקהל בישראל כדי ללחוץ על מקבלי ההחלטות להגיע לעסקה לשחרור אסירים במקום להמשיך במבצע הצבאי - ולמשוך זמן ולעכב כמה שרק ניתן את הפעולה הקרקעית.
הסרטון ששיחררה הזרוע הצבאית של חמאס, שבו נראות השתיים ברגע שהן עוברות לידי הצלב האדום, מלמד על הצורך והרצון של הארגון ב"מיתוג מחדש". טובי המוחות של חמאס עמלו שם במשך עשרות שנים על התרמית הגדולה שנקראת "המצור" על עזה למרות שבפועל לא היה שום מצור. עשרות שנים חמאס מטפח את תדמית "דוד" מול גוליית, והנה הפעולה ב־7 באוקטובר הפכה אותם בעיני רבים, כולל בעולם הערבי, לדאעש. אז מה זה כבר לשחרר שתי חטופות אמריקאיות שיזכו אותם בנקודות בדעת הקהל העולמית ואולי לעוד קצת תקשורת מערבית אוהדת נוסח ה־BBC (שעדיין מסרב לקרוא לחמאס ארגון טרור אפילו אחרי מעשי הטבח הזוועתיים)?
בחמאס שואבים עידוד גם מהעיכוב בפעולה הקרקעית, שעדיין לא ברור לגמרי ממה הוא נובע. כוחות צה"ל מוכנים לפעולה ומישהו בדרג המדיני מעכב את הפעולה. שחרור בטפטוף של בני ערובה, כפי שהיה אתמול, ייצר כנראה עוד לחץ על הישראלים להמתין עם הכניסה הקרקעית.
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הודה אתמול בדבריו גם לקטאר ולישראל על שסייעו לשחרור לצאת לפועל. ישראל היא זו שמנהלת שיחות מאחורי הקלעים עם הקטארים, שמשמשים סוג של מתווך מול חמאס. אבל צריך לומר את מה שהיה צריך להיאמר מזמן: ההחלטה של ממשלות נתניהו ובנט, לאפשר הכנסה של כ־1.4 מיליארד שקלים בכל שנה לעזה, סייעה לחמאס לבנות את התשתית הצבאית. הכסף אמנם לא הגיע ישירות לעז א־דין אל־קסאם, אבל איפשר לחמאס להפנות כספי מסים שגבה, לטובת תשתית צבאית במקום לתשתית אזרחית.
קטאר סייעה לבנות את אימפריית הטרור הזו, את המנהרות, את הרקטות וכמובן מארחת גם ברגעים אלה את כל צמרת חמאס המדינית שיושבת בחו"ל. איסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של הארגון, האיש מספר אחת לכאורה (דה פקטו סינוואר הוא מספר אחת), ועוד רבים אחרים מהלשכה המדינית מתגוררים באורח קבע בדוחה וזוכים שם לחסינות שאין לה סיבה. ההסכמה בשתיקה של ישראל לפעילות של קטאר חייבת להסתיים, תוך הבהרה שכל בכיר בחמאס הוא בן מוות - בדוחה או בכל בירה ערבית או מוסלמית אחרת.
בינתיים, יחיא סינוואר, אחיו מוחמד (מראשי הזרוע הצבאית), מוחמד דף, מרוואן עיסא ועוד חברים בזרוע הצבאית והמדינית ממשיכים כנראה להסתתר להם במחילות של עזה ולהתבשם בהישג הצבאי שלהם.
יחיא סינוואר, שהיה במארס 2021 כפסע מהדחה מצמרת חמאס, בין היתר בגלל המדיניות הפייסנית שהוביל אל מול ישראל, הבין אז את המסר: כדי להישאר מנהיג הארגון - הוא חייב להוביל מדיניות קיצונית הרבה יותר. חודשיים לאחר הכמעט הדחה, הוא הורה על התקפה על ישראל שזכתה לשם מבצע "שומר החומות". כעת, הוא ייזכר תמיד כארכיטקט של הניצחון הגדול של חמאס על ישראל.
ההתקפה של חמאס ביססה את מעמדו של סינוואר - והוא יכול לכוון לראשות הלשכה המדינית כולה. היריב העיקרי שלו היה סאלח אל־עארורי, שזכה להרבה אהדה בשורות חמאס בגלל הפיגועים שהוציא לפועל בגדה. אבל כעת ברור שסינוואר הצליח להדהים לא רק את הישראלים, אלא גם את אל־עארורי והנייה. אם יגיע בחיים לבחירות להנהגת חמאס ב־2025, אין ספק שייבחר - וברוב גדול.
פתגם ישן אומר שכול כלב ביג'י יומו. בשב"כ הקימו גוף שנקרא חפ"ק ניל"י שמורכב מאנשי מבצעים ומודיעין שיש להם משימה אחת: לסגור חשבון ולחסל את כל פעילי הנח'בה של חמאס שלקחו חלק בפשיטה וחזרו לעזה. אחד אחד, כלב כלב. מקווה שבקרוב יגיעו לכולם.
בינתיים, צמרת חמאס המדינית והצבאית נותרה ללא פגיעה קשה. איימן נופל, מח"ט מרכז הרצועה, שחוסל, הוא אבידה ללא ספק. אבל הארגון עדיין מפגין שליטה במה שמתרחש בשטח, ומצליח להמשיך בירי הרקטות. דובריו מתפארים בהישג הצבאי ומזהירים את ישראל שפעולה צבאית קרקעית תעלה לה ביוקר.
דבר אחד עדיין לא קורה - ועשוי לייצר מצוקה עתידית בחמאס: ההצטרפות של החזיתות האחרות. חמאס בנה על פתיחה של כמה חזיתות נגד ישראל, מעין מלחמת "השחרור" הגדולה של העם הפלסטיני, שתבעיר את הגדה, את ירושלים, את ערביי ישראל, את סוריה ולבנון, וגם את תימן ומקומות אחרים. זה לא קרה עד עכשיו. אפילו ההפגנות ברחבי הגדה המערבית לא היו יוצאות דופן בסדר הגודל שלהן. הקרב מול לוחמי הימ"ס בנור א־שמס ליד טול־כרם שלשום הסתיים אמנם ב־12 פלסטינים הרוגים, אבל לא גרר אחריו ערים אחרות בגדה.
גם ערביי ישראל מסרבים להצטרף לאירוע בפעילות נוסח "שומר החומות", כנראה בגלל מספר ההרוגים הגבוה של בדואים וערבים ישראלים ב־7 באוקטובר. סוריה מגמגמת, וגם הניסיון הנרחב לשגר עשרות כטב"מים מתימן וטילי שיוט - כשל בזכות האמריקאים.
השאלה שנותרה עדיין פתוחה היא חיזבאללה. לפי דיווח ב"ניו יורק טיימס", נתניהו מנע פעולה גדולה נגד חיזבאללה ששר הביטחון גלנט דחף אליה. נתניהו לקח כאן הימור לא פשוט. אם חיזבאללה לא יצטרף למערכה וישראל תוכל למקד את הפעילות שלה בעזה, הרי ההימור שלו הצליח. אם חיזבאללה יצטרף ויתברר שהוא האיש שמנע פעולה משמעותית נגד הארגון השיעי, ראש הממשלה יצטרך לספק גם לכך הסברים. עוד הסברים לדברים שגם כך, קשה להסביר.
