אני כועס עליכם. אני כועס עליכם רק משום שאני אוהב אתכם ומאמין בכם. רק בגלל שסמכתי עליכם. אבל אתם סיפרתם לעצמכם במשך שנים סיפור שהיה לכם נוח לספר ונעים להאמין בו.
סיפרתם לעצמכם שחמאס מורתע, שהוא לא רוצה עימות עם ישראל, שיחיא סינוואר הוא "אדם פרגמטי, סוג של טרוריסט שמבין שיש לו אחריות על אוכלוסייה ופועל מתוך שיקול דעת ויודע לנהל סיכונים, ולכן לא ימהר לבחון את כוחו של צה"ל". ממש במילים האלה. סיפרתם גם שקו ההגנה מבוצר היטב, ופרויקט "המכשול" הוא שובר שוויון והסיכוי לחצות אותו אפסי.
כששמעתי את הדברים, מפיכם, מאלופי פיקוד הדרום, דרך אנשי אמ"ן, מפקדי אוגדות עזה והמח"טים, הנהנתי בראש בהסכמה. גם הנהגות היישובים בעוטף האמינו לכם. האמנו לכם, בחיי שהאמנו לכם. הייתם כל כך נחרצים בתיאוריה שלכם שאפילו לא חשבתם שמשהו אחר עלול לקרות. את התיאוריה שלכם העברתם מהאחד לשני בירושה ללא יכולת לערער עליה.
אבל גרוע מזה, את הסיפור הנעים והנוח שסיפרתם לעצמכם העברתם גם לתושבי עוטף עזה. משפחות צעירות שהתלבטו האם לקבוע את ביתן קרוב לגבול השתכנעו גם בגלל האמירות שלכם שהיו מלאות ביטחון עצמי, והקימו בית בעוטף. נו מה, אם מפקד אוגדת עזה אומר שהחיים כאן בטוחים, אז מדוע שלא נאמין לו? כך הם חשבו לעצמם.
חשוב לומר: איני טוען ששיקרתם לנו בכוונה, חס וחלילה. אבל נתתם לעצמכם לשקוע בתוך קונספציה מנותקת מהמציאות. בחסות האווירה המדינית המופקרת, גם אתם חשבתם במושגים של "ניהול סכסוך". כלומר, כיצד אנחנו מנהלים סכסוך מול עזה ומווסתים אותו לפי הצרכים שלנו במטרה לשמור על השקט. אבל מה עם התקפה? יוזמה? תחבולה? להיות ראשונים ולהכות?
גם הדרג המדיני שקע בנמנום. איך נתתם לסינוואר חסינות? איך נתתם לו להתל בנו ובכם? ידעתם שהוא מחבל, אבל גם הענקתם לו גם תכונות אופי אנושיות, והוא בכלל הפך רק יותר ויותר אכזרי. נתתם לו ולאנשיו להתאמן ליום הדין באין מפריע. מתחת לאף שלנו הם התאמנו יום־יום, בנו כוח פראי, ולא עשינו דבר.
אני כועס עליכם, רק משום שאני אוהב אתכם ומאמין בכם. כעת אין לנו ברירה אלא לצאת יחד להתקפה עוצמתית, שתמחק את הטרור ותחדש את האמון בין צה"ל לתושבי עוטף עזה.
את הסיפור הנוח שסיפרתם לעצמכם העברתם גם לתושבי עוטף עזה. משפחות צעירות שהתלבטו האם לקבוע את ביתן קרוב לגבול השתכנעו גם בגלל האמירות שלכם, שהיו מלאות ביטחון עצמי. אם מפקד אוגדת עזה אומר שהחיים כאן בטוחים, אז מדוע שלא יאמינו לו?