בית קברות הוא אף פעם לא מקום שמח, אבל נדמה כי בבית הקברות הזמני בקיבוץ רביבים, המיועד לקבורת תושבי קיבוץ בארי, העצב חונק במיוחד. בימים האחרונים מתקיים בבית העלמין הפסטורלי והירוק בקיבוץ באמצע המדבר סבב הלוויות שלא נגמר.
הקבר הראשון שייך לרפאל מורדו, לאחר מכן אברהם מור, נרקיס הנד, מרדכי נווה, תמי סוכמן, רן שפר, מרסל פרייליך־קפלון, עמיר וייס, מתי וייס, יהודית יצחקי, ולאחר מכן חגי אבני, רוני לוי ומשפחת אבן: חן, רינת, אלון ועידו, ואז דוד קרול ויובל ומעיין בר.
יובל ומעיין בר היו מוותיקי קיבוץ בארי, הורים לארבעה שפעלו להפרחת הקיבוץ. יובל ייסד פרויקט מחזור קיבוצי בשם "הממלכה" ששם את בארי בצמרת היישובים שמנסים להיאבק במשבר האקלים.
בהלווייתו של רוני לוי, שחגג רק לאחרונה יום הולדת 80, ספדו לו בני המשפחה וחברי הקיבוץ: "אדמת בארי מחכה לך. ימתקו לך רגבי עפרה". לוי הגן על אשתו נועה מהמחבלים ונלחם נגדם. הוא היה צנחן והדריך קצינים גם בחו"ל, בין היתר בפלנגות בלבנון, בקונגו ובקמרון. "הוא נהרג כשנלחם בגבורה עד הכדור האחרון במרצחים שנכנסו לביתו. הוא הצליח להגן על נועה אבל לא על עצמו". בנו אמר כי "ייקח הרבה זמן אבל נקום כמו אריות. נבנה את עצמנו מחדש. תמסור ד"ש לכל החבר'ה שאיתך". "מייסדי הקיבוץ מחכים לנו שנשקם את בארי שלך, שלנו, שלהם", ספדו לו.
כדי לתת מענה לקבורה ההמונית, המועצה האזורית רמת נגב בעצם הגדילה פי שניים את בית העלמין. זאת מתוך תקווה ואמונה שבבוא היום יזכו הנטמנים כאן להגיע למנוחת עולמים בבית העלמין בבארי.
ההלוויות נמשכות כל היום, מאז השבוע שעבר. כמו בקיבוצים אחרים, מדי יום יש לו"ז הלוויות. חיים ילין, ראש מועצת אשכול לשעבר: "הייתי כבר בשמונה הלוויות. אני מקפיד ללכת לשבעה. אנשים שבאתי לחזק, שאיבדו את ההורים שלהם, חיזקו אותי. אבל גם אי־אפשר באמת לשבת שבעה. גם אלה שקברו את יקיריהם לפני ארבעה ימים רוצים להיות בהלוויות של החברים שלהם. אתמול הייתה שרשרת הלוויות. ובכמה הלוויות אפשר להיות? זה מאוד קשה רגשית להיות במקום הזה. אבל התקווה האמיתית היא שכל הקברים האלה יגיעו יחד איתנו לבארי ונחדש את המקום. בתנאי שממשלת ישראל תעשה את עבודתה ותחסל את הטרור. אחרת אף אחד לא ירצה לגדל שם ילדים".
ברמת נגב לקחו פרויקטור בשביל להקים את בית העלמין הזמני. "קיבלתי טלפון ממהנדס המועצה והוא אמר שצריך להיערך בהתחלה ל־60 קברים לחברי קיבוץ בארי. התחלנו לשבת על התוכניות. ופתאום זה נהיה 110. הבאנו קבלן ואנחנו פה כבר יומיים, חופרים ובונים ומנסים לעמוד בלו"ז של ההלוויות".
בקצה בית העלמין נערכות ההלוויות. מאחורי הפרגוד חופרים קברים חדשים. ממלאים שורה. ומתחילים עוד מעט שורה חדשה. חופרים אל תוך החול הרך, מתוך תקווה שבקרוב יוכלו להיות בבית.
