מה אומר לילדיי שעל הגבול? שלושה בנים יש לי, שלושה בנים ובת. שלושה בנים המשרתים באותו גדוד מילואים. "מה יהיה אם תפרוץ מלחמה?" שאלתי, "איך זה שכולכם באותו הגדוד?" "אמא, תרגיעי", הם השיבו, "אנחנו רוצים להיות ביחד במילואים".
שבת קשה, 7 באוקטובר. שלושתכם הוקפצתם בבוקר. מדים – ונוסעים. את החג הזה, החותם את חגי תשרי, לא חגגנו ביחד. לא נישקתי אתכם כשיצאתם דרוכים מהבית. את אחותכם תפסה המלחמה בחו"ל.
אני מבינה שאתם בתעסוקה אין־סופית ומשמעותית. ואיני יודעת מה לומר בשיחותינו הנדירות והקצרות מלבד "תשמרו על עצמכם". ואני הרי רוצה לומר לכם כל כך הרבה, לצייד אתכם בכוח ובחיזוק הנפש.
ילדיי, אתם לא לבד!!! איני יודעת עד כמה אתם חווים שם את הרוח הישראלית. מן הסתם אתם מוקפים בחיילים כמוכם שמיהרו להתייצב ללא היסוס. חשוב שתדעו שגם בעורף קורה משהו מדהים, כולנו איתכם. עם ישראל היפה, המאוחד, הערב זה לזה, עם התנדבות בכל תחום ונתינה מכל הלב.
המשימה שלפניכם היא כה משמעותית: להחזיר לנו את עצמנו, את מה שהיה כאן פעם. מעבר לביטחון, את הביחד, את הסולידריות והלוואי שתחזירו איתכם גם את החטופים. אני מבקשת לומר לכם, בניי האהובים, את מה שאתם מן הסתם אומרים לחיילים שלכם: שמרו על החבר שלידכם. אז אנא, שמרו זה על זה ועל זה. אתם חייבים לחזור בשלום.
תבצעו את המשימות שלכם כפי שאתם מאומנים ויודעים – ותחזרו בשלום. לנשותיכם האהובות שמחכות לכם בבית, לילדים המתוקים, אלינו.
ואת, ילדתי, שהגעת עם צו 8 בטיסת חילוץ היישר לדרום הפרוע, שמרי גם את על עצמך, בשבילנו ובשביל בן זוגך.
אבא ואני מאמינים בכם, אוהבים אתכם וגאים באנשים שצמחתם להיות – אחראים, מסורים, רגישים וחזקים. שובו אלינו בשלום.
איני יודעת עד כמה אתם חווים שם את הרוח הישראלית. חשוב שתדעו שגם בעורף קורה משהו מדהים, כולנו איתכם. עם ישראל היפה, המאוחד, עם התנדבות ונתינה מכל הלב
