במשרד האוצר כבר החלו בדיונים ראשונים לגיבוש שינויים דרמטיים בתקציב ל־2024, שיחייבו את הגדלתו מעבר ל־514 מיליארד שקל. המשמעות היא גם הגדלת הגירעון שעשוי להגיע ל־4% – פי ארבעה מגובהו כיום, 1.1%, שקבעה הממשלה לכל שנת 2023.
בכל מקרה ייקבע קיצוץ משמעותי בתקציב המדינה, בשיעור שייקבע, שיפגע באופן מהותי בפעילות ובמתן השירותים של כל משרדי הממשלה האזרחיים, כולל בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה. קצבאות הביטוח הלאומי ותשלומי הפנסיה לא ייפגעו.
כל אחוז גירעון בתקציב יהיה שווה ב־2024 קרוב ל־20 מיליארד שקל, כאשר המשמעות היא שהגירעון בשנה הבאה יסתכם בכ־80 מיליארד שקל. חלק גדול ממנו ימומן על ידי גיוס הלוואות בחו"ל ובארץ, באמצעות הנפקת אגרות חוב. לעומת זאת, לא צפויה העלאת מסים, בשל מצבם הקשה של העסקים ומשקי הבית. חלק ממימון המלחמה עשוי לפעול במתכונת "קופסה", כלומר מחוץ לתקציב הרגיל, כפי שהיה בעת תקצוב 200 מיליארד השקלים במשבר הקורונה.
עלויות המלחמה עד כה גבוהות במיוחד ומכבידות על המשק: התוכנית הכלכלית הראשונית תעלה 4.5 מיליארד שקל, אך כבר עכשיו מעריכים גורמים ממשלתיים שההוצאה תוכפל כבר עד סוף נובמבר. עלות הנזקים לרכוש, שישולמו מתוך קרן מס רכוש שבה יש 18 מיליארד שקל כיום, כבר מוערכים ב־5 מיליארד שקל.
עלות שיקום 30 היישובים באזור העוטף מוערכת באופן זהיר ביותר מ־10 מיליארד שקל. עלות יום לחימה של צה"ל מוערכת ברבע מיליארד שקל. המשמעות היא ש־25 ימי לחימה יעלו למשק יותר מ־6 מיליארד שקל. עלות גיוס המילואים לצבא תעלה מיליארדי שקלים.
כמו כן צפויה ירידה בצמיחה בשיעור מוערך של 2%, והמלחמה תעלה לתקציב המדינה ולמשק הישראלי עשרות רבות של מיליארדי שקלים. יצוין ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע כי הסיוע מארה"ב, בגובה 14 מיליארד דולר שצפויים לקבל אישור, ישמש את תקציב הצבא.
מתוך הכספים הקואליציוניים נותרו למעשה לקראת סוף השנה רק כ־2 מיליארד שקל שטרם הועברו ליעדם. אולם באוצר מתכננים לדרוש את החזרתם של עוד כמה מיליארדים שכבר הועברו למטרות שונות, חלקן זניחות ושוליות בהשוואה למלחמה, כמו ללימודי מורשת, תמיכה בבניית מוסדות דת וסיוע מוגדל לאברכים.
לעומת זאת, לא צפויה מטעמים פוליטיים סגירה של משרדי ממשלה מעבר למשרד ההסברה. בכל מקרה, כל עשרת המשרדים והמשרות של השרים ללא תיק גם יחד עולים בתקציב הדו־שנתי (2023 ו־2024) כמיליארד שקל, וגורם באוצר ציין כי בהשוואה לעלויות המלחמה "זה ממש לא הכסף הגדול שיממן את הלחימה".
בתוך כך, אתמול התחוללה סערה בדיון בוועדת הכספים של הכנסת, שעסקה במתווה הפיצויים לעסקים ולמפונים בזמן המלחמה. מוזמנים לוועדה, בהם ראשי ארגונים במשק, האשימו את האוצר שהתוכנית שהציגו השר בצלאל סמוטריץ' וראשי האוצר "מתאימה למבצע בן יומיים". ראשי לשכת רואי החשבון טוענים שיש לגבש תוכנית חדשה לחלוטין, וחלק מנציגי הארגונים הציעו ליו"ר הוועדה, משה גפני, "לזרוק את התוכנית לפח הקרוב ולגבש תוכנית כלכלית לעת מלחמה".
חברי כנסת בוועדה מתחו ביקורת קשה על גפני על כך שלא מצא לנכון לקבל החלטות חיוניות אחרי 17 ימי לחימה. ח"כ ולדימיר בליאק ונעמה לזימי קבלו: "אשקלון עוד בחוץ. מפוני יישובי הצפון לא מקבלים כלום. העיקר אישרו פה בשבועות האחרונים העברת מאות מיליונים למורשת יהודית וקברי צדיקים".
שר הכלכלה ניר ברקת חזר על הביקורת שהביע בימים האחרונים: "המתווה של האוצר מנותק, אני מתכוון להציג בקבינט הכלכלי מתווה חדש שמוסכם על העסקים הקטנים והעצמאיים. חובתנו בשעת מלחמה לדאוג שהכלכלה לא תקרוס. המילואימניקים לא צריכים להיות מוטרדים מהפרנסה בזמן מלחמה".
