בצה"ל ובסביבת שר הביטחון מבהירים שאין מנוס ממהלך קרקעי שיבטיח את השמדת חמאס - גם אם ייקח, לפי הערכות, לפחות שלושה חודשי לחימה קרקעית בתוך עזה. אלא שבינתיים, לפי דיווח ב"ניו יורק טיימס", ארצות־הברית לוחצת על ישראל לעכב את הפעולה הקרקעית בעזה, בתקווה לקנות זמן למשא ומתן על החטופים.
מקורות בממשל ביידן אמרו ל"ניו יורק טיימס" שהאמריקאים רוצים גם יותר זמן להתכונן להתקפות אפשריות על אינטרסים של ארה"ב באזור, מצד קבוצות שנתמכות על ידי איראן. ההמלצה לחכות הועברה לישראל באמצעות שר ההגנה, לויד אוסטין, שנמצא בקשר רציף עם שר הביטחון יואב גלנט. כרגע לא מדובר בדרישה, והממשל האמריקאי עדיין תומך בפעולה קרקעית של ישראל בעזה, אבל האפשרות לשחרור עוד חטופים, בהם עשרות בעלי אזרחויות בינלאומיות, גרמה לאמריקאים להתחיל ללחוץ על עיכוב הפעולה הקרקעית.
"ארה"ב לא מכתיבה לישראל את לוח הזמנים של המתקפה בעזה", הסביר אתמול דובר מטעם הבית הלבן, ג'ון קרבי, שציין גם שארה"ב מודאגת מאוד מההתקפות ההולכות וגוברות מצד ארגונים המסונפים לאיראן נגד כוחות ארה"ב במזרח התיכון.
קרבי הוסיף שאין סימנים שלפיהם הסיוע ההומניטרי שמוכנס לעזה מגיע לידי חמאס, וסיפר שארה"ב שלחה לישראל כמה יועצים מיוחדים כדי לסייע ולייעץ לישראל, ולממשל האמריקאי
יש את כל הכוונות להמשיך את המגעים לנורמליזציה בין ישראל לסעודיה.
בינתיים, עד שתגיע הפקודה "נוע", מנצלים כוחות היבשה את הימים האחרונים לחיזוק האימונים והתיאומים עם חיל האוויר, שמצידו משמיד עוד ועוד עמדות ירי ותצפית שחמאס הכין לכוחות הקרקע של צה"ל. בהתאם, כוחות היבשה מתאמנים גם לתמרון בין עיי חורבות.
לאורך השבוע האחרון עברו כלל לוחמי כוחות היבשה שאמורים לפעול ברצועה, תרגילים באש מרמת פרט עד גדוד, ביום ובלילה.
"אנחנו מוכנים ומעמיקים את המוכנות שלנו", אמר אמש דובר צה"ל, תת־אלוף דניאל הגרי, בהתייחס לכניסה הקרקעית. "יש מכלול שיקולים ויש דרג מדיני. המחבלים מתארגנים בעשרות נקודות. כל זמן שעובר - אנחנו משפרים מוכנות כדי לבצע את התמרון בצורה הטובה ביותר".
אתמול – טרם שחרור שתי החטופות – עידכן תא"ל הגרי שמשפחותיהם של 222 חטופים עודכנו עד כה, וציין שצה"ל איתר יותר מ־1,000 גופות מחבלים, וגם שבויים חיים – "אנשי חמאס שנחקרים".
בזרוע היבשה בצה"ל מעודדים מכמות המתגייסים האדירה למילואים, אך מציינים שהעובדה שישנם רבים שעלו על מדים והגיעו על דעת עצמם ליחידות, יצרה להם מחסור בציוד לחימה, שמושלם בימים אלה. לפי נתוני הצבא, כ־15 אלף חיילי מילואים התייצבו למרות שהם אינם במצבת כוח האדם, אך הם התעקשו לקחת חלק במאמץ ונקלטו. בין השאר מדובר בקצינים בכירים כאלופי־משנה ותתי־אלופים בדימוס שהגיעו ללוות ולסייע למ"פים ולמג"דים ביחידות שבהם שירתו, וכן באלפים שעברו לגור בחו"ל וטסו מיד לישראל למרות שנגרעו משירות מילואים בשנים האחרונות.
רוח ההתנדבות כה גדולה עד כדי כך שבאותה שבת, 7 באוקטובר, שבה אירעה המתקפה של חמאס, צה"ל כלל לא הפעיל את חייגן הגיוס בצו 8. המוני לוחמים וחיילים נהרו לימ"חים ולבסיסים על דעת עצמם, ועם מינימום ציוד שנטלו נסעו ישירות לשדות הקרב בנגב המערבי. בחיל האוויר אומרים שכלל הטייסים והקצינים במיל', שהפסיקו לשרת בחודשים האחרונים בגלל המהפכה המשפטית - התייצבו מיד לטייסות וליחידות השונות.
על פי צה"ל, כוחות היבשה ערוכים טוב יותר לאיום התת־קרקעי מאשר לפני צוק איתן, ועם אמצעים רבים וחדשניים. מסתמן גם ששחרור הלוחמים שהתגייסו לפני 32 חודשים ואמורים להשתחרר בחודש הקרוב - יידחה לפחות בארבעה חודשים. הדבר לא דורש תיקוני חקיקה אלא רק הפעלה של תקנות לשעת חירום.
בניגוד לדרישת הממשלה מצה"ל לאורך העשור אחרון, לתכנן ולספק מלחמה קצרה של עד חודש ימים עם הישג גדול ומחיר נמוך, בצה"ל מבקשים כעת לתאם ציפיות עם הציבור: על חמאס להיות מושמד לגמרי. המחיר יהיה חללים בעימות קרקעי נרחב ברצועה וגם אובדן של טנקים שייפגעו, אך בדיוק לשם כך, מבהירים בצה"ל, הצבא קיים. לוחמים וקצינים רבים מכל החילות, בפרט מכוחות היבשה, דרשו מהשרים שביקרו אותם וגם אישית מראש הממשלה בנימין נתניהו: "אל תעצור אותנו - בסוף או שאנחנו נישאר כאן – או שחמאס".
