דיאן פון פירסטנברג היא מעצבת אופנה אמריקאית איקונית, ממציאת "שמלת המעטפת" ועתירת עוקבים. בעקבות פרוץ המלחמה היא פירסמה פוסט של תקווה, נוטף דבש וניטרליות. אף מילה על ישראל, על הזוועות שחוו רבים כל כך רק בגלל היותם יהודים. אמה, ניצולת אושוויץ ו"צעדת המוות", היא כתבה, לימדה אותה להאמין בטוב, באור שדוחף תמיד את החושך. אך זוהי רשת כזבים, שיהודים רבים בעולם ממשיכים ליפול בה.
אמה של דיאן ואמי שוחררו באותו מחנה - נוישטט גלייבה, מחנה עבודה קטן יחסית, 8 ק"מ מדרום להמבורג, שבו היו 5,000 נשים בלבד. מחנה לוויין שאליו נשלחו בפברואר או מארס 1945 ממחנה הריכוז רוונסברוק. את אמה של דיאן, כמו את אמי, גררו 850 ק"מ במשך שבועיים בחורף הפולני הקר של ינואר 1945, ב"צעדת המוות". אמה של דיאן, ששקלה 29 ק"ג בעת שחרורה, האמינה - לפי בתה - בלה־לה־לנד של שלום עם כל העולם, שאם נהיה נחמדים ואוניברסלים יאהבו אותנו. אמא שלי, ששקלה 35 ק"ג בעת השחרור, רק רצתה להמשיך את מורשת החיים היהודיים של בית הוריה, והאמינה בכל ליבה שהמקום היחיד שבו תבנה את חייה מחדש הוא ארץ ישראל. וכי פרק הרדיפה של היהודים יסתיים רק בגאולה. בערב מלחמת ששת הימים, כשהייתי נערה צעירה, היא לקחה אותי למטבח, הוציאה את סכין הלחם ואמרה: אם הם יבואו לדלתנו לא ניתן להם להרוג אותנו סתם כך, נילחם בכל מה שיש לנו.
שום דבר לא נותר ממחנה נוישטט גלייבה, עיירה יפהפייה שבמרכזה טירה עתיקה בסגנון הבארוק, למעט שלט סתמי אחד. תיירים שמזדמנים למקום טובעים בפסטורליה קסומה. כמו דיאן. כמו יהודים רבים בעולם שמתעקשים לחיות בלה־לה־לנד של שלום, אחווה וזכויות לפלסטינים בעזה. הם עדיין לא הפנימו שהמלחמה היא נגד העם היהודי. מול רבים שהתגייסו לעזור במסירות, יש רבים המתעקשים לשבת על הגדר ולהתעלם מהעובדה שנופת הצופים של הנייטרליות מסייעת למי שממשיכים את הדרך האידיאולוגית של הוגי ומפעילי אושוויץ וצעדת המוות.
מה שקרה לנו הוא לא שואה, למרות מוטיבים מסוימים ואסוציאציות מצמררות. הזוועות שעברו אחינו ואחיותינו תושבי העוטף לא מגיעים ליום אחד באושוויץ או בצעדת המוות. אימי השואה, ההתעללות, פחד המוות היומיומי, נמשכו שנים. אבל המסרים זהים. אסור לכל יהודי באשר הוא לשקוע באמירות סתמיות של דבש ונופת צופים. חובתם המוסרית של צאצאי הניצולים מהשואה בכל העולם היא להתגייס בלי מסכות של נחמדות - להתריע, לצעוק, לדפוק על הדלתות והלבבות, כדי לשחרר את השבויים כולם וכדי לאפשר למדינת ישראל להגן על חיינו כאן בכל דרך שהיא. לנו, שנולדנו למרות שתיקת העולם, אסור להחריש.
מה שחווינו בישראל היה רק מנת הפתיחה. הסימפטיה לחמאס ולעזה תעודד עוד רבים הנחושים למחוק את העם היהודי מעל פני כדור הארץ - גם בבלגיה, גם בניו־יורק וגם בישראל.
