עד לשעות הערב המוקדמות, שידורי היום ה־17 למלחמה התנהלו לפי הרוטינה שהתעצבה לפני שבוע בערך, שהיא שילוב של הפורמט שהתפתח במבצעים קודמים לצד הנשורת הגרעינית של אסון 7 באוקטובר. זאת מעין תנועה מעגלית, שהקצב שלה בשלב הזה מזכיר את ההכרזה על סדר תקיעות השופר (בכל זאת, ימים נוראים): התרעה! יירוט/נפילה! למה מתעכב המבצע?!
אבל לקראת אחר הצהריים, כלומר אחרי שניר דבורי (קשת) סיים לנהום בפעם העשירית את רצונות ותשוקות הצבא בלי שום הסתייגות, נחתה על האולפנים אספקה טרייה של מַן מהשמיים: ידיעה על משא ומתן מתקדם לשחרור חטופים וחטופות נוספים, לכאורה בתנאי שיש להם דרכון נוסף, מלבד זה הישראלי.
בנוהל, את המידע הכי דחוף הציבור קיבל דרך כלי תקשורת זר, "הניו יורק טיימס", שגם הוא נאלץ להסתפק בציטוט של "גורם ביטחוני ישראלי", אם כי הוא מכר סחורה חיונית בהרבה מהאוויר החם שמשווק "גורם מדיני בכיר" לעיתונות המקומית. אגב, מה הפלא: הבית הלבן הוא זה שמודיע על הכנסת סיוע הומניטרי לעזה, בניגוד לכל מיני צווחות רהב ישראליות, וממילא התחושה היא שג'ו ביידן הוא יותר ראש ממשלת ישראל מזה שנבחר לתפקיד (עם 64 מנדטים!). כנראה שצריך להתרגל שגם חדשות כאלה יגיעו קודם באנגלית.
המידע הטרי ובעל הניחוח החיובי - לשם שינוי - כמו חילץ את המשדרים מהלופ. אלא שהערפל נותר סמיך: עמית סגל דיבר בערוץ 12 על "רחש בחש אדיר" והתמקד בביקורת על ההבחנה האכזרית והמשפילה בין סוגי הדרכונים (והזכיר שהוא מסוגל למתוח ביקורת על משהו שקורה עכשיו ולא לפני 18 ו־30 שנה). חזי סימנטוב (ערוץ 13) רעם ש"כל הדברים האלה זה בלוני ניסוי וכל העניין הזה שוב משרת רק את הצד של חמאס".
בערך באותו זמן אהוד יערי (ערוץ 12) אץ בעצמו למלאכת הניפוח: "אני כרגע רק בלדר", אמר אדם שדווקא לא מוצג כ"בלדר לענייני ערבים". "אני מוסר ידיעה שאינני יודע אם היא נכונה", המשיך כאילו שמדובר בכוכבית זניחה ולא בסיבה לעצור ולבדוק: "מקור בצד המצרי של מעבר רפיח אומר עכשיו שהם מצפים שחטופים יעברו למצרים בשעות הקרובות. אין לי דרך כרגע לוודא את זה. זה הדיווח, חובתי לומר".
בהמשך התברר ששתי חטופות שוחררו. הלוואי שעד פרסום הדברים הללו היו עוד. ובכל זאת, גם ה"בלדר" ועורכיו יכלו באותה העת לגלות יותר אחריות בדיווח כזה, בטח אחרי הודאה מפורשת שאין לו ביסוס. כי בסוף, בקצה השני של שעת הבלדרים, נמצאים מאות אנשים. וכבר יותר משבועיים אין להם לא יום ולא לילה.
בקטנה
"הפטריוטים" בערוץ 14 ממשיכה להיות מעוזם של שרים שלא מעיזים להופיע בערוצים האחרים. שלשום היה זה שר המשפטים ואתמול הגיע תור השר ל"ביטחון לאומי", שקיבל באולפן פוט־מסאז' שאפילו בתאילנד אין להשיג. יעקב חזן ז"ל, ממייסדי הקיבוץ הארצי, קונן על כך ש"רצינו לגדל דור של אפיקורסים וקיבלנו דור של עמי הארצות". יש לא מעט פטריוטים ופטריוטיות אמיתיים, לא ינון מגל ולהקתו, שצופים בערוץ 14 ושואלים איך מתוך הרצון המוצדק לייסד אלטרנטיבה תקשורתית נולד מפעל פרופגנדה שמזהה עיתונות בערך כמו שאלדד יניב יודע מה זה חוט שדרה.
