מחלקת הרפואה של פיקוד הדרום מנצלת את ימי ההמתנה לתמרון הקרקעי בעזה כדי להכין את מאות הרופאים, הפרמדיקים והחובשים שיצטרפו לצוותי הקרב החטיבתיים בלב שטח האויב, אחרי שחלקם כבר היו תחת אש והצילו מאות חיילים ואזרחים במתקפת הפתע.
ראש מחלקת הרפואה בפיקוד ד"ר אל"ם זיוון אביעד־בר, שהיה אמור לסיים את תפקידו בתחילת הלחימה לקראת כניסתו לתפקיד קצין רפואה ראשי של צה"ל, סיפר שבכל פלוגה שתיכנס לעזה יהיה לפחות מטפל בכיר אחד, רופא או פרמדיק, כך שיינתן טיפול רפואי מיטבי לכל חייל שייפצע, אם וכאשר, באופן מיידי, עד דקות בודדות: "לכולם יש כבר חוסמי עורקים מתקדמים ותחבושות אישיות, ולימדנו את כל הלוחמים דבר פשוט בעזרה ראשונה: קודם כל לחסום עורקים בידיים וברגליים בעת פציעת כדי למנוע איבוד דם - גורם מרכזי למוות בפציעות קשות. יש עשרות רבות של פצועים ממתקפת הפתע ביום הראשון שעכשיו איתנו רק כי עשו להם או עשו לעצמם חוסם עורקים. בנוסף, חילקנו אלפי מנות דם אמיתי ותחליף דם (פלזמה) לכוחות הקדמיים ביותר, כפי שאף צבא לא עושה בעולם. יש לנו כירורגים בצוותים החטיבתיים שמיומנים עם הציוד המתקדם ביותר לתנאי שטח לבצע ניתוחי חירום מצילי חיים עוד לפני הפינויים מתוך הרצועה".
בתחילת הלחימה נשמעו תלונות על מחסור בחוסמי עורקים ללוחמים, והורים רבים מיהרו לרכוש בעצמם את ערכת "שומר אחי" לבניהם, אך בשבוע האחרון לפי צה"ל כל הפערים הושלמו: תוכנית רכש לחירום הופעלה והגיעו 170 אלף חוסמי עורקים וציוד רפואי רב למחסני האוגדות בשטחי הכינוס.
כמו כן חיל הרפואה פתח בשני בסיסים בעוטף עזה מרכזים מיוחדים לטיפול בתגובות קרב עם 18 קב"נים, שטיפלו עד כה בכ־800 חיילים בסדיר ובמילואים שנחשפו לזוועות ולקרבות הקשים. 80 אחוז מהם הוחזרו ללחימה לאחר המפגשים המקצועיים שעברו.
בצבא אומרים כי נכון להשאיר את החיילים הללו בקרבת זירת האירועים הקשים כדי "לנרמל את הסיטואציה, שיבינו שהם מגיבים בצורה טבעית למה שחוו, וכך מצטמצם הסיכוי לפוסט־טראומה בהמשך.
