אמצע הלילה, ושוב לא ישנה. מטוס שהרעיד את הבית מזכיר לי את המציאות האיומה. חותך לי את שינת הלילה בשנייה.
לא מזמן חזרנו מיומיים של "התאווררות" במקום שהרגיש לי גן עדן. הדבר הראשון שעושים כשמגיעים הביתה, עוד לפני שמפעילים את מכונת הכביסה, זה לארגן תיקים מחדש למקרה שנפונה בחטף. השני זה לקפוץ לרגע לראות מה שלום ה"מתארחים" לובשי הירוק שלנו. רואה שהמקררים שלהם מלאים בכל טוב, שהמשפחות שנשארו פה הרעיפו עליהם במהלך הסופ"ש.
בימים כה קשים, שבהם הרוע האכזר נחשף בממדים בלתי נתפסים, מתגלים גם אנשים עם לב זהב ויכולות נתינה אין־סופיות.
