נִגְמְרוּ לִי הַדְּמָעוֹת בַּקָּנֶה
פִּתְאוֹם כָּל הַפַּרְצוּפִים מֻכָּרִים.
כָּל סִפּוּר, אֲפִלּוּ קָטָן, אֲנִי קוֹנֶה
עַל אֲנָשִׁים שֶׁהָפְכוּ לִסְלָעִים צְעִירִים.
אֶחָד בִּמְיֻחָד, מֵאֶרֶץ אוֹפִיר
מָלֵא אַבְנֵי חֵן צִבְעוֹנִיּוֹת.
חַי וּמַרְגִּישׁ וּמַרְעִיד עוֹלָמוֹת
מָלֵא מַשְׁמָעוּת, כְּמוֹ שִׁיר.
הַסִּפּוּר הַזֶּה דִּבֵּר אֵלַי
וַאֲנִי דִּבַּרְתִּי אֵלָיו.
הוּא זָרַח וְצַהַל בְּחַיַּי
גַּם לֵב קָפוּא חָשׁ בְּקַרְנָיו.
אָמַרְתָּ לִי, סִפּוּר יָקָר,
אֵיךְ שׁוּרָה אַחַת אֶצְלְךָ
נִכְתְּבָה בֵּינֵינוּ.
וְעַכְשָׁיו בַּתָּנָךְ, הַפֶּרֶק נִגְמַר
וְאֵין הֶמְשֵׁךְ יָבוֹא לְסִפּוּרְךָ
אֵין הֶמְשֵׁךְ יָבוֹא
השיר מוקדש לתלמידו של מתניה, אופיר ירוחין ז"ל, לוחם גולני שנפל בקרב
