עומר בן 21 היום. הוא ילד שמש, השמש שלנו. החום שהוא נותן לכולם ממכר. יש לו מלא חברים, וגם בבית ספר הוא תמיד היה מהמקובלים, אבל הוא גם דאג לכל מי שהיה חלש או שהציקו לו, תמיד ראה את אלו שבצד. הוא מאוד מצחיק, אוהב מוזיקה, די־ג'יי שאוהב פסטיבלים. הוא כל הזמן במרכז, כולם רוצים להיות איתו ולידו. בן מדהים, אח נהדר לאחים הגדולים שלו עמית ודנה, שנותן חום ואהבה יומיומית. הוא חולם להגיע לדרום אמריקה, לקוסטה־ריקה, ובשביל זה הוא עובד עכשיו כמלצר, כדי לחסוך כסף לטיול הגדול.
בשבת ההיא, איך שראינו שיש אזעקות, כבר בשש וחצי בבוקר, התחלנו להתקשר אליו. ידענו שהוא במסיבה. הפעם האחרונה שדיברנו הייתה בתשע בבוקר, הוא היה נשמע מבוהל, סיפר שיורים עליהם והם בדיוק נכנסים למכונית כדי לנסות לברוח משם. ביקשנו שישלח מיקום לייב כדי שנדע איפה הוא, הוא שלח, ואז השיחה התנתקה. התקשרנו כמה פעמים שוב, אבל הוא כבר לא ענה. ואז התחלנו לראות שהמכונית נוסעת מוזר, לא בכיוון הנכון, הנקודה זזה ממקום למקום. ואז ראינו את הנקודה עוברת לעזה.
בשמונה בערב חבר שלו התקשר ואמר שהוא רוצה לשלוח לנו איזה סרטון שהוא חושב שעומר נמצא בו. מאוד נבהלתי, אבל אמרתי לו שישלח - ובסרטון באמת ראינו את עומר קשור במכונית עם חבר שלו. הוא נראה בריא, לא פצוע. הוא זז. הפנים היו מטושטשות, אבל זיהינו את הקעקוע על היד שלו ואת הבגדים שידענו שהוא לבש למסיבה.
הזמן שלנו נעצר אז, אנחנו בסיוט מתמשך. אנחנו רק רוצים לו לומר לו: 'עומריקו, אנחנו אוהבים אותך, תהיה חזק, בקרוב תחזור הביתה'. ואנחנו מאמינים שהוא באמת חזק שם, וגם עוזר לאחרים להיות חזקים. חייבים להחזיר אותו ואת כולם הביתה, וכמה שיותר מהר".
משפחות חטופים ונעדרים המעוניינות להשתתף בפרויקט: yediot.oct@gmail.com
