במוצב נחל עוז, כמו בעוטף כולו, אי־אפשר לפספס את ההרס הגדול ואת תחושת הכאב שנמצאת בכל פינה. אבל השבוע היה ללוחמי גולני שסיירו במקום רגע של נחמה ושמחה.
הלוחמים והלוחמות שסיירו במוצב שמעו לפתע קולות חלשים בין המבנים השרופים, וכשהתקרבו גילו שני גורי כלבים בין ההריסות המפויחות. הגורים, עם מבט תמים בעיניים, נראו כל כך תלושים מהעולם האפור מסביבם. הם היו מפוחדים ומיובשים, ופחדו מדמויות החיילים שניסו להתקרב אליהם.
"שמתי את הגורים בקופסה ומיהרתי איתם לווטרינר", משתפת שלי, החיילת שזיהתה לראשונה את הגורים בין ההריסות, "הם היו כאלה שבריריים. כשהגענו נתנו להם את כל הזריקות והתרופות שהם צריכים, וכשסיימנו הבנתי שהדבר הבא שהם צריכים זה מישהו שייתן להם חום ואהבה".
החיילים ניגשו לגורים, ולאט־לאט הצליחו לאסוף אותם אליהם. לאחר שהצליחו לגרום לגורים לבטוח בהם, להביא להם קצת אוכל ומים, גילו החיילים גם את האמא, ששכבה ירוייה בשיח סמוך. הם נסעו עם שני הגורים לווטרינר הקרוב.
במהרה לאחר מכן, הם אומצו על ידי משפחה אוהבת בקריית־אתא, שיחד עם חיילי גולני החליטו לקרוא לגורים נחל ועוז. מתוך אמונה אמיתית שבכל חושך ישנן נקודות אור, ומתוך תפילה אמיתית שכל בית בישראל ימצא בכל החושך גם את נקודת האור שלו. "בתוך הימים המורכבים שאנחנו נמצאים בהם, והמראות הקשים שראינו, פתאום זיהינו תקווה ואופטימיות. גורים שמסמלים שמחה ופשטות. התרגשנו לחבק אותם. הצלנו להם את החיים", מספר ניב, חייל שלקח חלק בטיפול.
שלי מוסיפה: "שני אנשים קרובים אליי מאוד נהרגו במתקפה בשבת, ראיתי בגורות סימן - שתי נשמות חדשות שאוכל להעניק להן חיים במקום אלה שאבדו לי".
