לים המחדלים שאיפשרו את זוועות שבעה באוקטובר יש מכנה משותף עיקרי אחד: שאננות. אלמלא שיכשכו להם השלטון והצבא, על כל דרגיהם, במימיה הנעימים של ביצת הקונספציה, לא היינו סופרים היום את מתינו באלפים, מבוססים בכאב ובשכול.
אבל גם אחרי שהמציאות הכתה בנו בכל כוחה, מתברר שגישת ה"הכל טוב, אחי" ממשיכה להנחות ולהוביל את מקבלי ההחלטות. קחו לדוגמה את ההחלטה הפזיזה והרשלנית של פיקוד העורף מהימים האחרונים, להשיב את תלמידי הגנים ובתי הספר בגוש דן ללימודים פרונטליים. זאת, על אף מתקפות תכופות של טילים המשוגרים אליהן. אמש נרשמו פגיעות ישירות באותן ערים ממש שלגביהן נקבע רק ארבעה ימים קודם, בקלות דעת בלתי נתפסת, כי מערכת החינוך בהן מורשית לפעול ללא כל מגבלות.
אם נתעמק שנייה בפרטים, משימה שמוסדות השלטון שלנו מקפידים לפטור עצמם ממנה בשגרה, וכעת מתברר שגם בחירום, נגלה ממצאים מדאיגים: חמישית מגני הילדים ומבתי הספר בישראל אינם ממוגנים כלל, כלומר אין בהם מקלט או ממ"ד. גם היום, ממשיכה המדינה לבנות במרץ מוסדות חינוך שחסרים את אמצעי המיגון הבסיסיים ביותר.
בדוח שפורסם ב־2016 התריע מבקר המדינה הקודם, חיים שפירא, כי חלק ניכר מהמקלטים במוסדות החינוך נבנו לפי תקן מיושן, והם זעירים מכדי להכיל את כלל התלמידים וצוותי ההוראה. כך קורה, למשל, גם בבית הספר של ילדיי, שיש בו כ־2,500 תלמידים ועוד עשרות רבות של מורים, אולם המקלט היחיד שמצוי בו מספיק ל־400 מהם בלבד, גם זה בדוחק. מה עושים? בזמן אזעקה, מנחים את הילדים להשתופף לצד גדר בטון נמוכה הנמצאת במסדרון מחוץ לכיתות, בתקווה שהטיל לא יראה אותם וימשיך הלאה.
פיקוד העורף, הוסיף וקבע המבקר ב־2016, מעניק פטור מחובת מיגון לגנים פרטיים שבהם לומדים עד 25 ילדים, וגם בגנים גדולים יותר מעניק הנחות מפליגות בתחום הקריטי הזה. כל זה לא הפריע לאחראי הלאומי על בטיחות העורף להתיר בשבוע שעבר בלי למצמץ את הגעתם ללימודים של הילדים הקטנים והפגיעים ביותר.
חוסר הסבירות הקיצוני בהחלטה להחזיר את שגרת הלימודים ביישובים שאליהם ממשיכים לעוף טילים, גרם לחלק מראשי היישובים האלה, בהם רון חולדאי, להחזיר את התלמידים למוסדות החינוך באופן מצומצם וזהיר יותר. גם יו"ר מועצת התלמידים הארצית, ספיר מוספי, תלמידת כתה י"ב, הבינה היטב את מה שלא השכילו להבין מבוגרים ומנוסים ממנה. "התלמידים פוחדים לצאת מהבית, הביטחון שלנו יותר חשוב מהבגרויות", אמרה.
אתמול בערב, אחרי ימים רצופים של אזעקות ונפילות, סוף־סוף נפל למישהו בפיקוד העורף האסימון, ובפליק פלאק זריז חזרו ערי גוש דן להיות צהובות, סטטוס שמתיר להן לקיים את הלימודים רק במקומות שיש בהם מרחב מוגן. נותר רק לקוות שבעתיד יחשבו שם פעמיים, לפני ששולחים אלינו הרגעות שווא.
חמישית מגני הילדים ומבתי הספר בישראל אינם ממוגנים כלל, כלומר אין בהם מקלט או ממ"ד. גם היום, ממשיכה המדינה לבנות במרץ מוסדות חינוך שחסרים את אמצעי המיגון הבסיסיים ביותר
