אתמול לפנות בוקר נקבע עוד שיא ביחסיה של מדינת ישראל עם ראש הממשלה. אם השיא הקודם התרחש בשבת, 7 באוקטובר, כשבמשמרת של נתניהו אירע המחדל הגדול ביותר בתולדות המדינה, הרי שכעת נקבע שיא חדש, שבו פתח נתניהו חזית מול צה"ל ושב"כ ובכך גם בינו לבין אזרחי המדינה שלו.
זה קרה באישון לילה, שעתם של הגנבים, של הפחדנים, של חורשי הרע. כל כך דחוף זה היה, כל כך חיוני, שאי־אפשר היה להמתין עם זה אפילו לבוקר. אפשר רק לדמיין איך נראו הרגעים האלה בסביבתו של ראש הממשלה. את הפאניקה. הלחצים. הצעקות. השיחות אל מעבר לים. אולי זה גם מסביר את השעה, 1:10 אחרי חצות. שעה שבה כוחות צה"ל נלחמים ברצועה, משפחות החטופים מתהפכות במיטתן, כל אחת עם הסיוט שלה, ועם ישראל מנסה כבר שבוע שלישי להעביר עוד לילה בלי שינה. ואילו במיאמי - שם רק מתחילים את היום וזוממים מזימות חדשות. וכך צויץ אחד הציוצים המתועבים והמסוכנים שנראו פה, בטח על ידי מי שעומד בראש המדינה, בטח בעיצומה של מלחמה: "בניגוד לטענות השקריות: בשום מצב ובשום שלב לא ניתנה התרעה לראש הממשלה נתניהו על כוונות מטעם החמאס. להפך, כל גורמי הביטחון, כולל ראש אמ"ן וראש השב"כ, העריכו שחמאס מורתע ופניו להסדרה".
צריך לומר שזה לא בא בהפתעה. היה לזה אירוע מקדים - יומיים קודם הביאה כתבת חדשות 13 מוריה אסרף וולברג מקבץ ציטוטים מפרוטוקולים של דיונים והערכות מצב של ראש אמ"ן, ראש השב"כ והרמטכ"ל, שלפיהם חמאס מורתע ולא מתכונן למלחמה. לא מדובר בתדרוך אנונימי. אלה ציטוטים מפרוטוקולים שאין לאף גורם גישה אליהם, רק לאנשי לשכתו של נתניהו ואנשי המל"ל. המשמעות היא שיש מישהו בלשכת נתניהו (גם זה לא חדש) שעובר על כל הפרוטוקולים אחורה ובונה תיק שנועד להלבין את נתניהו ולהטיל הכל על מערכת הביטחון. עצם זה שבונים שם תיק אולי לא מפתיע - יכול להיות שגם אצל ראש אמ"ן וראש השב"כ מכינים את עצמם ליום שאחרי - אבל כשבלשכת ראש הממשלה לוקחים אוסף של ציטוטים ומדליפים אותם במרוכז, ברור שזו הכרזת מלחמה. זה כבר נועד לא רק לוועדת חקירה עתידית, אלא גם לבייס של נתניהו בקרב שלו על דעת הקהל, במאבקו על מעמדו הפוליטי.
למרות שהציוץ נמחק למחרת אחרי ביקורת קשה מכל הקשת הפוליטית, כולל שותפיו בקבינט המלחמה גנץ ואיזנקוט - אי־אפשר להניח לו. "טעיתי", כאילו מדובר בטעות פשוטה ולא בהכרזת מלחמה. הדברים שצויצו בשם נתניהו הם כל כך בלתי מתקבלים על הדעת, שהנטייה הראשונית הייתה לחשוב שזה נעשה ללא ידיעתו של ראש הממשלה. הרי אף אחד לא רוצה לחשוב עד כמה ראש הממשלה שלו חלש, עלוב, חסר אונים, נלחץ ומובל על ידי אשתו, בנו, מקורביו העלובים, שלא היו מוצאים עבודה בשום מקום אחר, אבל מתקבלים לתפקידים משמעותיים בלשכת נתניהו, המקום שבו כל מה שקובע זה נאמנות כלבית וחוסר עכבות מוחלט כשזה נוגע לבוס. ובכל זאת, יש הבדל בין זה לבין ההידחפות של שרה נתניהו לדיונים ומפגשים של בעלה - איש לא מבין מה היא עושה שם חוץ מלהצטלם כשהיא מחבקת אם שילדיה חטופים בעזה או אישה שלא יודעת מה עלה בגורל בעלה - וזה כשבמשך שלושה שבועות תמימים לא הגיעה לחבק ילד שנותר יתום או להיפגש עם מפונים מהעוטף שאיבדו את כל עולמם.
הציוץ של נתניהו, למרות השעות הקצרות שהיה באוויר והשעה המאוחרת, עבר כאש בשדה קוצים אל מאות אלפי אנשים, בהם חיילי צה"ל ששומעים מה חושב ראש ממשלתם על מפקדיהם, ציבור שלם שנמצא בטראומה ורואה באימה את התנהלותו של ראש הממשלה וגם האויבים שלנו - שרואים את גודל השבר בין העם להנהגתו. הרי גם לנתניהו צריך להיות איזה גבול. קו אדום. זיק של הבנה על הנזק שהוא מעולל למדינה. אבל נראה שכל מה שאנחנו רואים עכשיו זה בדיוק מה שיש. מדובר בראש ממשלה לא כשיר, שרק במוצאי שבת ניסה להפחיד אותנו ממלחמת הקוממיות השנייה. זו לא מלחמת הקוממיות השנייה, בטח לא שלנו. זו מלחמת הקוממיות של נתניהו. ראש ממשלה שנכנס למלחמה הזאת עם שק של אינטרסים אישיים, שכל אחד מהם היה צריך למנוע ממנו להוביל אותנו למלחמה. ראש ממשלה שהיה צריך כבר לפני שלושה שבועות להתפטר או להיות מודח ושכל יום שעובר רק מצדיק את הדרישה הזאת.
צריך להמשיך לצטט את הציוץ הזה כי הוא מאשר את מה שטוענים רבים, שנתניהו מכין תוך כדי מלחמה את כתב ההגנה שלו כשהוא שולח את שופריו ומקורביו להאשים את המודיעין, את השב"כ, בטענה שהוא לא ידע ושעל מה שהוא לא יודע - הוא לא יכול להיות אחראי. בדיוק כמו באסון המירון, כשטען בפני ועדת החקירה: לא ידעתי, אני לא יכול להיות אחראי. כמו בעניין המשפטי, כשהאשים את המשטרה, הפרקליטות, היועץ המשפטי ובית המשפט כדי להציל את עצמו.
לפי התגובות שקיבל על הציוץ הלילי, נתניהו הבין שהגזים. שעשה את זה מגושם מדי עד שאפילו עיתוני ימין ביקרו אותו. אבל הזרע כבר נזרע: האשמה כבר הוטלה, הבייס כבר ראה, אפשר כבר להתנצל. וכך קורה שמי שמנסה ברגל אחת לבלום, ואומר לחכות עם הביקורת לשש אחרי המלחמה - לוחץ ברגלו השנייה פול גז כדי להשחיר את הצמרת הביטחונית כדי לשפר את מעמדו בדעת הקהל ולהוריד מעצמו אחריות.
אבל בסוף יהיה פה גול עצמי. משהו ייאמר. משהו כזה שייתן לצד השני לגיטימציה לעסוק בסוגיית האחריות שלו, של נתניהו, עוד לפני סיום המלחמה.
והנה לכם המלחמה שבתוך המלחמה.
