אֵלִי, שֶׁיִּגָּמֵר כְּבָר וּלְאַלְתַּר
לֹא הַחוֹל וְלֹא הַיָּם וְלֹא הַבָּרָק בַּשָּׁמַיִם
רַק שֶׁכָּל הָרֶשַׁע מִסָּבִיב יָבוֹא אֶל קִצּוֹ
זוֹ תְּפִלַּת הָאָדָם זוֹ תְּפִלָּתִי
לִבְכּוֹת צָרִיךְ לְאַט לְאַט טִפִּין טִפִּין דִּמְעָה דִּמְעָה
שֶׁיִּשָּׁאֵר גַּם לַבְּכִי שֶׁנִּבְכֶּה בַּסּוֹף
מִשְׁבָּרִים הִתְנַפְּצוּ עַל רֶכֶס הַכֻּרְכָּר שֶׁבָּנִינוּ וְנִסּוּ לְפוֹרְרוֹ
אֲבָל כָּשְׁלוּ בִּמְשִׂימָתָם
כִּי רוּחֵנוּ כְּסֶלַע גְּרָנִיט קָשׁוּחַ יָכְלָה לְהָדְפָם
נכתב בהשראת "הליכה לקיסריה" (אלי, אלי) שכתבה חנה סנש ז"ל.
