החיים הם כמו להבה של נר. שבריריים, יפים, עדינים כמשי.
להבת הנר יכולה לכבות במשב קליל, אך היא חזקה בטבעה, חזקה עד לאין שיעור. כך גם החיים.
אדם חכם ינצל את המיטב, יחיה את החיים במלואם ולא יחשוב כלל על סופם.
אדם טיפש רק יחכה בפחד לבלתי נמנע וינסה למנוע את הבלתי ניתן למניעה,
ולא יאהב את החיים.
רק יחכה לרגע שבו תאזל שעוות הנר והלהבה תכבה ותותיר אחריה שובל לבן של נטיפים.
כתבתי את השיר במלחמה. בני משפחתי אומרים שהוא נותן תקווה.
