הָלַכְתִּי לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ שֶׁל הָאָרֶץ הַזֹּאת,
טִיַּלְתִּי בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת, כִּמְעַט בְּכָל הָאֲרָצוֹת.
שָׁמַעְתִּי הַרְבֵּה אֲנָשִׁים שֶׁמְּדַבְּרִים בְּכָל מִינֵי שָׂפוֹת
וְעִם כָּל זֹאת, לֹא אַחְלִיף לְעוֹלָם אֶת הָעִבְרִית הַזֹּאת.
רָאִיתִי מִגְּדָלִים וְאַרְמוֹנוֹת, טִפַּסְתִּי עַל הָרִים,
שָׂחִיתִי בִּמְצוּלוֹת הַיָּם וְנָשַׁמְתִּי אֲוִיר פְּסָגוֹת,
פָּגַשְׁתִּי אֲנָשִׁים זָרִים שֶׁהִצִּיעוּ לִי לְשַׁנּוֹת אֶת עוֹרִי,
אַךְ מֵעוֹלָם לֹא חָשַׁבְתִּי לַעֲזֹב אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת.
וּמִתּוֹךְ הַהֲמוּלָה לֹא מָצָאתִי רֶגַע מְנוּחָה,
הִתְמוֹדַדְתִּי בְּעֹז מוּל הַסַּכִּינִים הַמֻּשְׁחָזוֹת,
עַל אַף שֶׁהָיִיתִי נָע וָנָד בֵּין הָעֶצֶב לַשִּׂמְחָה,
יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא אֶמְצָא לְעוֹלָם אֶרֶץ כָּזֹאת.
נִלְחַמְתִּי בְּטַחֲנוֹת הָרוּחַ, אַךְ רוּחִי לֹא נָפְלָה,
עָמַדְתִּי כְּצוּק אֵיתָן אֶל מוּל כָּל הַמַּחֲזוֹת,
וְגַם אִם לְעִתִּים הַשִּׂמְחָה בְּעֶצֶב מְהוּלָה,
זוֹ אַרְצִי, מִמֶּנָּה בָּאתִי וְאֵלֶיהָ אֶחֱזֹר.
