1 צפייה בגלריה
yk13659471
yk13659471
(רנ"ג סיון ינין ז"ל, סמל נתיב קוצרו ז"ל, סמל עדי גרומן ז"ל, סמ"ר יוני גולן ז"ל)

1.

ביקרתי בשבוע שעבר לוחם מיחידה מסווגת שנפצע. הוא סיפר לי שהחברים שלו עדיין לוחמים בשטח, אז המשפחות שלהם באות לבקר אותו בשמם, בסבב קבוע. "הם כל הזמן שואלים מה אני צריך, אבל וואלה יש לי הכל", הוא אומר לי. "אז אמרתי להם ככה בצחוק, חסר לי סמל של היחידה שיהיה לי פה".
כמה שעות לאחר מכן, עמותה של בוגרי היחידה כבר הביאה לחדר שלו בבית החולים דגל ממוסגר ותלתה אותו מעל מיטתו. כמה סיפורים כאלה שמעתי, על אחווה ורעות.
ויש בקשות נוגעות ללב, כמו של זה שכתב לי: "הבט בתמונה חנוך (הביטו גם אתם), זה חברי רנ”ג סיון ינין ז"ל, בן קיבוץ גשר. הוא איבטח במסגרת תפקידו את המסיבה ברעים. לאחר שפעל בעוז ובחירוף נפש בחזית הלחימה מול האויב, נפל בעת מילוי תפקידו. אני רוצה שתבקש מהעוקבים שלך להסתכל על התמונה ולזכור את החיוך שלו. כך הוא היה רוצה שיזכרו אותו".

2.

אספר לכם משהו על אביב גפן: בשבוע שעבר הוא שאל אם אוכל להופיע איתו ועם אודי כגן ביום שישי למפונים מנחל עוז. השבתי בחיוב. למחרת הוא שאל אם נוכל לעשות הופעה כפולה לאור הביקוש. בוודאי, עניתי. לפני ההופעה שאלתי אותו מתי בדיוק יגיע, הוא אמר שהוא שר לחייל שעושה חופה בחזית ובא. אבל מה שיפה זה שזה לא היה יום מיוחד עבורו. מאז שהחלה הלחימה אביב מסתובב יום־יום בין לוחמים ומפונים ופצועים, מבין שזה צו השעה, שזה מה שמוטל עליו כאמן לעשות. כל הכבוד אביב! ואביב לא לבד. אמני ישראל התגייסו גם הם. ואל תקלו ראש בכך. אני רואה את הרצון של המפונים במלונות והלוחמים בשטח לאיזו הפוגה. הם רוצים לשיר. הם רוצים לצחוק. היום יותר מתמיד.
וגם מזה התפעלתי מאוד: בשבוע שעבר התגייסו בנות לצבא. הביקוש הכי גבוה היה לתפקיד תצפיתניות. יש דברים כאלה, תגידו לי?
כל הזמן הם זורמים, סיפורי הגבורה: "הי חנוך, אשמח שתפרסם את הסיפור של אחי הקטן והאהוב נתיב קוצרו, שעקב אחרי העמוד שלך והתחבר לתכנים. נתיב היה טכנאי המשגרים בכיפת ברזל, באותו הבוקר יירט כמעט 200 טילים. כאשר התחמושת נגמרה יצא עם חבריו לשטח בידיעה שיש מחבלים באזור, על מנת לחמש מה שצריך כדי להמשיך להגן על מדינתנו. בדרכם, נתקלו במחבלים ונהרגו.
נתיב היה כולו לב אור ושמחה, הספיק להיפרד מכולנו.
גיבור ישראל, שראה מול העיניים מטרה והיא להציל ולהגן על מדינתנו".
לא נשכח את אחיך ואת גבורתו.

3.

סיפורי הגבורה רבים. והם מחדדים את העור. מרגשים כל כך. וממלאים גם בעצב: "שלום חנוך. זו (בצילום) סמל עדי גרומן, בתם הבכורה של ענת ואסף גרומן מחוגלה. לוחמת איסוף קרבי מגדוד 414. בת 19 במותה. עדי שירתה בבסיס אורים, והתנדבה עם עוד כמה חיילים ללכת לבדוק מה קרה בבסיס לידם. כאשר הגיעו, התגלתה הזוועה והם הותקפו על ידי עשרות מחבלים. הם ניהלו מולם קרב של כמעט שעתיים. עדי וחבריה הצליחו לחסל שמונה מחבלים. בסוף הקרב הספיק אחד המחבלים, רגע לפני שנהרג, לפגוע בעדי שנהרגה במקום. מגיע לה שעם ישראל יידע מה איבדנו".
ובעוד אני דומע אני מקבל הודעה אחרת, משמחת, מאח של עדי: "היי, חנוך. תמר אחותי הגדולה תרמה כליה. נתי אחי ואני יצאנו מהמילואים לתת לה חיבוק".
שלושה אחים, חמש כליות ולב ישראלי גדול.

4.

ובבית החולים אני פוגש בחור שנלחם במחבלים מטווח של מטר. פגשתי אותו בשיקום. הוא רק עשרה חודשים בצבא, סיירת מובחרת. הם הגיעו לכניסה לאחד היישובים ב־12:00 עם מסוק, המפק"צ שלהם אסף אותם רגע לפני הירידה לקרב ואמר להם: "אני לא יודע מה איתכם חברים, אבל אני, בשביל הרגעים האלה בהם אוכל להציל משפחות - התגייסתי לצבא". צמרמורת.
והנה עוד סיפור גבורה מרגש: "היי חנוך, בני יוני גולן נפל בקרב ב־7.10 בנחל עוז. היה מפקד טנק וקפץ להילחם במחבלים מהישמע האזעקות. הרגו עשרות מחבלים על הגדר, ולאחר מכן במוצב נחל עוז הגנו עם הטנק על מיגונית של חיילי פלוגת הסיוע של גדוד 13, חיסלו מחבלים רבים עד שהטנק הפסיק לעבוד. יוני החליט לצאת אחרון מהטנק ולחפות באש על חבריו, שרצו למיגונית. החברים שיצאו ראשונים ניצלו, וכך גם חיילי המיגונית. יוני הגיבור נפל בקרב ובגבורתו הציל עשרות חיים".
לא נשכח את בנך ואת יתר הגיבורים שחירפו נפשם בהגנה על הארץ.

5.

עזבו את הציוץ של ביבי שנמחק. עזבו את ההטרלות בשוליים. תתרכזו בגבורה. בזיכרון, ותראו איזה עם של צדיקים: "חנוך, אני רוצה לספר לך על בעלי אהובי, הגאווה שלי. כבר שבוע שלם מאז שהתהפכו חיינו, אתה פתחת את שערי הפנסיון שלך לכלל כלבי העוטף! דואג לאסוף אותם מאזורים מסוכנים, מחפש את הבעלים שלהם ולא מוותר, דואג לצלם ולשלוח סרטונים לכל מי שנאלץ לעזוב את ביתו על מנת לתת להם נחמה קטנה. אני רואה את הדמעות בעיניו כשהוא שומע את סיפורי הזוועה מתושבי העוטף ששרדו כדי לספר, אני רואה אותו כואב את כאב המשפחות שאיבדו את יקיריהם".
ויש גם את השחקן האוסטרלי נת'ניאל בוזוליק, שצריך לומר לו בקול: תודה לך שהגעת לכאן בזמן מלחמה מאוסטרליה, כדי לספר ל־3.2 מיליון העוקבים את האמת על המערכה שלנו כאן בישראל.
יש הרבה שקרים בעולם, ואתה אור של אמת באפלה.
שבת שלום. ×