לפני מסיבת העיתונאים של נתניהו, וכמה שעות לפני שלכאורה התפלק לו הציוץ שנמחק, עוד אפשר היה לחשוב בטעות שאנחנו בטוחים, שהמלחמה מנווטת בהתאם לאינטרסים המוחלטים והבלעדיים של מדינת ישראל. אבל כעת כבר אין מקום לספק, וזה ברור כמו ההפצצות על עזה: המדינה מונהגת בהתאם לאינטרסים האישיים והסמויים של ראש ממשלת ישראל.
ולכן, למען השם, די לשאול את נתניהו האם הוא אשם, האם הוא לוקח אחריות, האם הוא מבין ומתנצל. השאלה היחידה שחובה לשאול היא איך מעיפים מעלינו את ההולוגרמה המבוהלת, המבולבלת, אפורת הפנים וחלולת המבע, שלא רק שלא מצאה את השורה בפרומפטר, אלא לא מוצאת את הצפון כבר הרבה מאוד זמן. ואת השאלה הזו יש להפנות כעת רק למקום אחד - לכנסת ישראל. הבית הזה, על יושביו, חייב להתעורר עכשיו, כי כבר מאוחר מדי - ולעשות מעשה. על כנסת ישראל לפעול במיידי בכל אמצעי החירום כדי להזיז את ראש הממשלה המסוכן הזה מתפקידו ולא לאפשר לו לנהל את מלחמת העצמאות השנייה, כפי שהגדיר אותה בנאומו החלול. לעשות כל מה שאפשר כדי שהאיש הזה יבין שלא רק שהוא אינו יכול עוד, אלא שגם אנחנו איננו יכולים עוד.
אני פונה מכאן לחברי הכנסת בישראל, מהאופוזיציה ומהקואליציה, שמבינים את גודל השעה ואת עומק התהום - זו העת לפעול, ממש כמו שגננת רחמנייה לוקחת ילד מבוהל ומושיבה אותו מחוץ לכיתה. כי הכיתה והגדוד והמחלקה והפלוגה והמדינה - כולנו צריכים הפסקת אש. הפסקת אש מנתניהו. הפסקת אש מהאיש הזה שיורה בתוך הנגמ"ש בזמן מלחמה, שמשעה 6:29 בבוקר השבת השחורה שבה הודיעו לו לראשונה על אימת הדרום הוא עסוק בפוליטיזציה של המלחמה ובהעדפת אינטרסים אישיים על פני אינטרסים לאומיים.
כבר נטען שאנשיו סורקים פרוטוקולים סודיים ליום שאחרי, כולנו עדים למאמציו לכתישת האמון בין העם והצבא ולתדרוכים ולהתבטאויות של הבייס הביביסטי נגד אנשי מערכת הביטחון, הרמטכ"ל ולוחמי צה"ל, תוך כדי המלחמה. אנחנו עדים לניסיון לעשות הפרד ומשול בתוך משלחת משפחות החטופים, לכישלון הקולוסלי בהקצאת תקציבים למפוני הדרום על ידי פירוק מיידי של כל המשרדים המיותרים וחסרי התוחלת שהוקמו למען שרידותו הפוליטית בלבד, אנחנו מתכווצים נוכח מינוי שרים וממלאי תפקידים גם במלחמה על פי שופריהם ולא על פי כישוריהם. כך, למשל, החלפת מנכ"ל רכבת ישראל באמצע מלחמה, בניגוד לעמדת מנכ"לית רשות החברות, או המינוי הרגיש והמקצועי - בציניות, כן? - של גל הירש למתאם מול משפחות החטופים. וכמובן, אנחנו מורטים שערות נוכח שוד הדעת ושוד הקופה הציבורית גם כעת (חפשו אילו תקציבים מעביר כעת האוצר, ולמי), ולא מבינים את ההיגיון בהעברת מערך ההתגייסות לחקלאות מידיהם של אחים לנשק לארגון השומר החדש תמורת מיליוני שקלים - אלא כהיגיון פוליטי. כי הכל פוליטיקה אומר עאבד הממהר, כלשון השיר. וגם המעבר שלנו לשעון חורף דווקא בתוך העת החשוכה הזו הוא פוליטי.
ולטוענים שזו לא העת, ושעלינו למלא את פינו דלק ממאגרי חמאס ולשתוק כל עוד המלחמה מתארכת - אתם טועים. חובה עלינו לפעול כעת, כדי שנתניהו יעבור מיידית אל המקום הראוי לו בדפי ההיסטוריה - כמי שהוביל כמעט לחורבנה של ישראל, וממשיך ומערער את ביטחונה כל עוד הוא בתפקיד.
על כנסת ישראל לפעול במיידי בכל אמצעי החירום כדי להזיז את ראש הממשלה המסוכן הזה מתפקידו ולא לאפשר לו לנהל את מלחמת העצמאות השנייה, כפי שהגדיר אותה בנאומו החלול
