למרבה הצער אין תקדים שממנו ניתן ללמוד ובהתאם לכך לפעול במאמץ לשחרור החטופים בעזה. ישראל שילמה מחירים כבדים בעבר עבור חיילים שנכלאו אצל ארגוני טרור. רבין לא סלח לעצמו עד יומו האחרון כשהסכים לשחרר מאות מחבלים. גם נתניהו נכנע לדרישות חמאס ושיחרר 1,027 מחבלים עבור גלעד שליט, אחרי שבמשך שנים בנה קריירה על הבטחות לא להיכנע לטרור. גם אז, כמו היום, חמאס ידע שדעת הקהל בישראל תתגייס בלי שום היסוס לטובת השחרור ותדחה כל ניסיון של מקבלי ההחלטות לגלות איפוק, שמטרתו למתן את המחיר עבורו.
המצב הטרגי הנוכחי, אבל, הוא חסר תקדים. 238 ישראלים ועובדים זרים נחטפו ובאבחה אחת, הפכו לכלי שרת בידי חמאס והעניקו לנו הזדמנות לבחון לעומק את משמעות המשפט שכולנו אוהבים לומר, "כל ישראל ערבים זה לזה". ולכן, נדרשת עכשיו נקיטה של עמדה ברורה מצד כל הישראלים, כולל חברי הממשלה: חתירה לעסקה של "כולם תמורת כולם", כל האסירים הביטחוניים עבור כל החטופים. תפקידה של המדינה הוא לשמור על רווחתם הבסיסית של אזרחיה, והחטופים שמוחזקים בעזה הם עדות לבגידתה בתפקיד זה ב־7 באוקטובר. לכן, אין כאן שום מקום לשיקול דעת, גם בידיעה שעסקה שכזו תסכן אותנו בעתיד, שכן הפלסטינים יקבלו עידוד להמשיך לנסות לחטוף ישראלים.
שני יעדים הציבה הממשלה מאז תחילת המערכה: בתחילה מיטוט החמאס, ורק אחר כך, באיחור מה, שחרור החטופים. אבל אין להעלות על הדעת אפשרות שקודם צה"ל ימוטט את חמאס, ורק אז יתפנה לשחרור החטופים. חובתנו המוסרית, הערבות ההדדית שלנו, מחייבת לקיים עסקה בהקדם - גם אם המשמעות היא הפוגה במערכה.
יחד עם זאת, ראוי גם להצביע על הקשיים שיתעוררו בדרך לעסקה. חמאס לא ייענה ככל הנראה להצעה ישראלית ל"כולם תמורת כולם", שחייבת להגיע בקולו של נתניהו, ובפומבי. המרצחים הללו עלולים להשתמש בחטופים כדי להגן על עצמם. בנוסף, הם צפויים להוסיף דרישות - למשל, שאסירים מהגדה ישובו לבתיהם וערבים ישראלים לבתיהם.
ואף על פי כן, ולמרות החששות, אין ברירה. המשימה העליונה והראשונה במעלה של הממשלה היא שחרור כל החטופים. מי שמתלבט, שייזכר בתמונות החטופים - תינוקות, ילדים, הורים, סבים וסבתות - וינסה לחשוב איך היה מגיב אם זה היה קורה לקרובים אליו.
תפקידה של המדינה הוא לשמור על רווחתם הבסיסית של אזרחיה, ולכן, אין כאן שום מקום לשיקול דעת - גם בידיעה שעסקת "כולם תמורת כולם" תסכן אותנו בעתיד
