בפעם הראשונה מאז פרוץ המלחמה נשמעה אתמול אזעקה בעיר אילת, שהפכה לעיר מקלט. היא תפסה את תושבי העיר ומפוני יישובי העוטף והדרום בשיא ההתארגנות ליום רענון נוסף, הרחק מבתיהם. כבר יותר משלושה שבועות דואגים המקומיים שאורחיהם ירגישו כמו בבית, אבל עם הישמע האזעקה קיבל המושג המוכר משמעות כפולה.
אבל התושבים והמפונים לא נכנסו ללחץ. העירייה פינתה וניקתה בשבועות האחרונים מאות מקלטים פרטיים כדי להיערך למצב חירום, כך שנשמרת מוכנות מלאה במידת הצורך. כמו כן חזרה העיר לשגרה מלאה כולל לימודים בגני הילדים ובבתי הספר.
תושבת העיר, נורית גואטה טייכמן: "כולם היו רגועים מאוד, המפונים שאלו למה אין כאן מזרנים ומיטות. אצלם כבר הכל במקלטים מוכן, אנחנו לא רגילים לאזעקות ומקלטים".
רחל סממה, שפונתה לאילת עם משפחתה משדרות, סיפרה כי "ההרגשה היא שהאזעקות מלוות אותנו מהבית, זה לא חדש לנו. לצערי, אנחנו מורגלים לתופת הזה ולאזעקות כבר 20 שנה, ולא עשו שום דבר. עכשיו אנחנו מרגישים שכולם איתנו. אילת היא לא כמו שדרות, יש כאן ניתוק מוחלט והרגשה של אחדות, הפוגה, שקט. לא סתם קראו לאילת 'עיר מקלט'".
אבישי כהן מקריית־שמונה החליט להדרים עם משפחתו בגלל החשש מירי מכיוון לבנון. "באנו לנופש, כרגע אני לא יודע לכמה זמן, אבל אני מקווה שזה יהיה עד סוף המלחמה כי אני מרגיש מאוד בטוח כאן", סיפר אבישי. "האזעקה באילת לא הפחידה אותי, הלכתי ברוגע למרחב מוגן".
