מלכתחילה, עוד לפני שנודע מהי המשמעות הנוראית של רמזים עבים כגון "קרבות עזים", "לחימה עזה" ו"מחיר כבד" שנשמעו לאורך היום, הכוונה של קשת לשדר את "הכוכב הבא לאירוויזיון" הייתה מפגן של חוסר טעם וניתוק. ייתכן שבצמרת ערוץ 12 התבלבלו בעקבות הספיישל המוצלח ועתיר הרייטינג של "ארץ נהדרת", אולם בארגון שמתיימר להיות "הטלוויזיה של ישראל" ובאמת רואה בעצמו ברומטר של האומה, היו אמורים לדעת: לא דומה הפוגת הומור קלה, שממילא כולה נעה סביב המלחמה, לריאליטי שמטרתו לבחור נציג לאירוויזיון, תחרות שאין מספיק מילים לתאר כמה היא לא מעניינת כלב עכשיו.
לכן אין פלא שהרשת נשטפה בתגובות חריפות מאז עליית הפרומו, שבו אסי עזר ורותם סלע לא קידמו את התוכנית אלא ממש ניסו להצדיק את קיומה בעת הזאת, עם הבעות פנים קודרות וניסוחים פסיאודו־מתחשבים. עצם הצורך בנימה המתנצלת כמו כל מיני הבהרות בנוגע להתאמת הפורמט העולץ כך שיהיה כשר לשידור בימי הקרב הדגימו את נכונותה של הקלישאה: כשיש ספק — אין ספק.
ואכן, כ־24 שעות בלבד אחרי התפרצות השמחה בזכות חילוצה מהשבי של החיילת אורי מגידיש, מצב הרוח שוב צלל בעקבות הפרסום על נפילתם של שני לוחמי סיירת גבעתי. הפער הבלתי נמנע בין מה שמותר להגיד (ובצדק) ובין המידע שהציף את הטלפונים הסלולריים, רק העמיס עוד תחושת סוריאליזם לצד הצער.
למעשה, החל מאותן דקות היה נדמה שקיים ממד מקביל ועגום עוד יותר מזה שאנחנו נמצאים בו, והכל יודעים על אודותיו ובכל זאת הולכים בין הטיפות. ובערוץ 12 לפני הפסקת הפרסומות הודיע עודד בן עמי את המובן מאליו: "הכוכב הבא" לא תשודר. אם חיוכי ההתמוגגות של איתן בן אליהו לאור התיאום בין כוחות הקרקע לחיל האוויר נראו תלושים, מי מסוגל לדמיין הוצאה של הצופים והצופות לאפטר עם "רותם ואסי".
בשולי השוליים של הדברים, ייתכן שאם "הכוכב הבא" הייתה משובצת ליום שני, בערב שבו נודע על שחרורה של מגידיש, אולי קשת עוד הייתה נחלצת מהמבוכה. אבל גם זה מלמד על משהו גדול יותר, למשל על הדבקות בסלוגן "הופכים עליהם", שנועד להקהות איכשהו את טלטלת 7 באוקטובר: חלק מהטרגדיה האין־סופית שהיא מלחמה, גם כזאת שלא נפתחה במכה אכזרית וקשה, היא שאין ממש לילות שבהם אפשר להרגיש לא רע ובדרך אף לזרום עם ריאליטי כשאלפי לוחמים בעזה. רבים יותר הם הלילות כמו אתמול, של יגון וכאב על חיים שאבדו ובתים שבהם המוזיקה לא תחזור גם אחרי שהמלחמה תיגמר.
בקטנה
רועי קייס, הפרשן המוכשר של חדשות כאן לענייני ערבים (אם כי מומלץ להרים את הראש בזמן הדיווח), הציג אמש שיחה עם עלי אל־בוחיית'י, בכיר לשעבר בקרב המורדים החות'ים (אגב, קייס הוא מהבודדים על המסך שהוגים את ה"ת'" כמו שהיא נהגית בערבית). לצד האבחנות שלו על מניעי הארגון התימני היה קשה להתעלם מהמראה החריג ברקע: מסך טלוויזיה ענק שנותר דלוק על נטפליקס (בערבית כמובן), ועוד בעמוד שמקדם את התכנים שעתידים לעלות בקרוב. אולי כדאי לחזור אליו בהמשך להמלצות?
