"פדיה נלחם להיות קצין, ונפל בקרב בגבורה יחד עם חייליו בעזה. והלב, מה איתו? אבא, שלומי, אלחנן - כולם מקבלים שם את פניו, פדושקה. ואנחנו? נותרנו ריקים וחסרים. כבר אין בי מילים". כך אמרה אתמול בכאב אורית מרק־אטינגר, שאחיה, קצין סיירת גבעתי, סג"מ פדיה מרק, נפל בקרבות הקשים בעזה, כשטיל נ"ט פגע בנגמ"ש הנמ"ר שבו נסעו הלוחמים.
משפחת מרק היא משפחה למודת כאב ושכול. אבי המשפחה, הרב מיכאל (מיכי) מרק, נרצח ב־2016 בפיגוע ירי על כביש 60, בדרום הר חברון. המחבלים עקפו את מכוניתה של משפחת מרק, ואז פתחו באש כבדה. האב נרצח, האם, חוה, נפצעה אנושות ואיבדה את אחת מעיניה, והילדים שהיו עימם – פדיה, שהיה אז בן 15, ואחותו תהילה – נפצעו אף הם.
שלוש שנים לאחר מכן הכה השכול פעם נוספת במשפחת מרק. שלומי ז"ל, אחיו הגדול של פדיה, ששירת כמפקד פלוגה בגדוד שקד של גבעתי והמשיך לתפקיד בשירות הביטחון, נהרג בתאונת אופנוע.
בראיון שהעניקה בשנה שעברה ל־ynet סיפרה אם המשפחה, חוה, על הליך השיקום הארוך שעברה, על ההתמודדות עם האבל על הבעל והבן, שלומי. "דיברתי עם ריבונו של עולם ואמרתי לו, 'אתה לא עושה לנו את זה שוב. אתה לא לוקח לנו אותו', תיארה אז את הרגע שאחרי פציעת בנה בתאונה. "כששלומי מת זו הייתה טלטלה אדירה. כעסתי על ריבונו של עולם בטירוף, אמרתי לו, 'אתה פשוט הגזמת! מה אתה רוצה מאיתנו?'"
פדיה התגייס לפני כשנתיים לשירות קרבי. כמו אחיו המנוח, גם הוא רצה להגיע לחטיבה הסגולה. כדי להגיע לתפקיד, הוא נזקק לאישור מיוחד מאמו. "ברור שאמא חששה", סיפרה אז האחות, אורית, "אבל מבחינתנו אין מציאות אחרת. הגיוס לצה"ל הוא זכות".
כבר בתחילת המלחמה, ב־8 באוקטובר, פקד אסון נוסף את המשפחה. בן דודו של פדיה, סרן (מיל') אלחנן קלמנזון (41) ז"ל, ששירת במילואים כקצין במפקדת אוגדת איו"ש, נפל בקרב בבארי. פדיה היה באותה עת בלחימה בכפר עזה. היינו בטוחים שהוא יחזור הביתה להיות איתנו בשבעה", סיפר אתמול אחיו, יהושוע, "אבל לפדיה לא היה צל של ספק שהוא, כמפקד, נשאר עם החיילים שלו".
פדיה נותר עם חייליו ולמעשה לא חזר לביתו מאז פרוץ המלחמה. אתמול קראה אחותו, שירה, מכתב ששלח למשפחתו במהלך המלחמה, אחרי נפילת בן הדוד: "ימים מאתגרים עוברים על העם ועל המשפחה שלנו בפרט. אנחנו חזקים, עם ישראל חזק, צה"ל חזק", כתב פדיה. "אנחנו הולכים למחוק אותם. עם ישראל חי".
"פדיה חיכה כל החיים להיות בצבא, הוא תמיד אהב את הארץ והמשפחה הייתה מעל לכל, הוא היה מחזק אותנו", אמרה אתמול אחותו, אורית. האחות שירה הוסיפה: "גבורתו בקרב הייתה מדהימה, אבל פדיה היה גיבור יום־יום, מאז הפיגוע הנורא שבו אבא נרצח ואמא נפגעה".
